שלום לכולם מגולל כאן את סיפור חיי....
אחרי 5 שנות נישואים וילדה משותפת החליטה אישתי לפני שנתיים כי היא רוצה להתגרש.
עזבה את הבית השכירה דירה והשאירה אותי בהלם וחרדה .
תוך גדי שהיא עוזבת את הבית עמדתי לצידה קניתי לה את כל תכולת הבית לדירה שהיא שכרה
הלכתי איתה לגירושין למרות שלא רציתי ללא שום קשיים ולחא ריבים
יתרה מכך היה לי חשוב להראות לה שאני יודע להתייחס אליה הכי יפה בעולם גם במצב של משבר
וגם היה לי חשוב שהבת שלי לא תיפגע מההליך
לכו סיכמנו על משמורת משותפת.
במשך כל הליך הגירושים טיילנו יחד והיא תמיד שידרה לי שעם רק הייתי משתנה או הופך לאדם טוב יותר
היינו חוזרים.
אז נסענו ביחד לחול בתור גרושים וחגגנו את כל החגים ביחד שהיה לה משברים והיה לה משברים קשים נלחמתי בשבילה תוך לכדי שאני מגדל את הילדה מחצית מהזמן לבד.
השיא היה שהיא אמרה לי לפני חודשיים שעם רק הייתי עושה משהו שהיה מאחד את המשפחה אז הכול היה אחרת
אז הלכתי וקניתי בית (לפני זה גרנו בשכירות)
שמתי לה מפתח בתוך קופסא יפה וביקשתי שתבוא כי יש לי משהו להראות לה .
באותו אגע היא נמסה הת שקנו בלהט והיא בכתה המון
אמרה שהיא מוכנה ליזור ביחד אל רוצה לבדוק שיש תשוקה אז בדקנו ויש המון תשוקה
ואז אמרה לי כי אני אוהב יותר מידי וזו בעיה
ולאט לאט הגיעה ללא המוחלט שלה
כל רצוני היה לאחד את המשפחה לגדל את ביתי בבית שלם .
מרגיש שניסיתי הכול המשך שנתיים נתתי את חיי
ואין לי כוח להילחם על זה יות פשוט אין לי
חייב לציין שמעולם לא בגדתי וגם היא לא ואפילו שאנו גרושים כמעט שנתיים לא היינו עם מישהו אחר .
הנישואין שלנו נפלו על הרבה חוסר כבוד הבנה ותקשורת.
והמשפט שהכי הרג אותי זה היה המשפט של הפרדה מימני בפעם האלף
אני יודעת שלחזור לחיות ביחד זה הדבר הכי טוב לילדה הכי טוב לך אבל לא הכי טוב בשבילי
מצטערת אני היום חושבת רק על עצמי
היא אדם מאוד טוב , טהור ללא קנאה
זהו זה סיפור חיי........
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות