סליחה שאני כותב לכם את זה אבל אין לי למי לכתוב. אני לומד את זה בדרך הקשה אבל אני פשוט מבין שיש אנשים שאולי הגורל שלהם להיות לבד. ניסיתי ואני מנסה, אבל משהו בי כנראה מפריע לכולם וכולן. חשבתי שיש בי אולי משהו טוב, אבל זה כנראה לא נכון. כי אם זה היה נכון אז הייתי רואה את זה. אני בדרך למטה זה בטוח. כי אין לי חשק לאכול, לעבוד, ללמוד, אין לי חשק לכלום. כל הזמן יש לי גוש בגרון. לא עוזר כמה אני מנסה ללכת בראש מורם ולהיות חיובי. זה פשוט לא עוזר. בסוף אני לבד עם עצמי, בלי אף אחד שמתעניין, אף אחד שאכפת לו. אז אני לא רוצה להעיק על הסביבה שלי ולעשות להם רע. כי זה לא מגיע לכם. האדם שהיה הכי יקר לי, עזבה, והתקדמה ממזמן. עם אהבה, חברים. ואני רק עסוק בלאסוף את עצמי ולמצוא את האור. ואני לא בא להתמסכן. אם הייתי מתמסכן הייתי יושב בבית ולא עושה כלום. אבל אני יוצא, אני משתדל להיראות טוב אני מנסה הכל. אבל כנראה אני פשוט לא מספיק טוב. כנראה שזה הגורל שלי. חיפשתי משהו להיאחז בו באמת אפילו נקודת אור הכי קטנה. וזה לא קרה. אז מה, לצאת עוד פעם לבירה? לחכות לסטלה הבאה? הכל כדי לברוח עוד פעם מהכאב?
יש אנשים שחשובים לי בחיים. אבל אני לא יכול להיות עצוה כל הזמן. פשוט לא יכול.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות