היי!
לפני משהו כמו חמישה חודשים, נער בגילי התחיל איתי שיחה בצ'אט כלשהו.
בהתחלה השיחות היו קלילות וזורמות, היה לי באמת נעים לדבר איתו.
אחרי כמה זמן, הוא חשף צד אחר אצלו; צד דיכאוני של אדם שרוב הזמן כועס על עצמו ועל העולם.
בכל פעם שקורה לו משהו - או שהוא סתם מצוברח - הוא מדבר אליי בקרירות וגורם לי להרגיש לא רצויה בשיחה.
כמובן שאחר-כך הוא מתנצל, אבל מה שווה התנצלות על מעשה שחוזר על עצמו כל הזמן?
במהלך כל החודשים האלו, היו כמה פעמים שהוא כתב שהוא מאוד נהנה לדבר איתי, שאני היחידה שמבינה אותו ושהוא לא נפתח ככה למישהי מעולם (זה בקטע ידידותי נטו).
- אם זה רלוונטי, הבהרתי לו כמה פעמים שלא יהיה בינינו שום קשר מעבר לאתר -
בכל מקרה, ההתנהגות שלו לא נעימה לי בכלל.
אני לא אוהבת לדבר עם אנשים שיש להם מצבי רוח משתנים, ושמוציאים את התסכול שלהם על אחרים.
(חשוב לציין * בכל פעם שהוא כועס, אני מציעה עזרה ועידוד, אבל כמו מין סתירה - הוא בעצם 'מנחית' עליי את התסכול שלו - אבל פשוט לא מוכן לספר מה קרה ובטח שלא לקבל עזרה).
מה לעשות?
אני מרגישה די תקועה בשיחות איתו, ואני יודעת שאם פשוט "אברח" מהצ'אט, זה ישבור אותו.
אני פוחדת לדעת מה יקרה אם אעזוב בלי לומר כלום (אם אני אגיד לו שאני לא מסוגלת להימצא בשיחות האלה איתו יותר, הוא יתחרפן אפילו יותר).
תודה מראש על העצות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות