שלום,
אני בן 29 רווק מובטל גר אצל ההורים.
סיימתי לימודים לפני כשנה מצאתי עבודה וכבר הייתי בטוח שזהו אני מתחיל לפרוח.
אבל זה לא החזיק מעמד.
במהלך השנה הזו יצאתי להרבה דייטים והיו 2 בחורות בולטות מעל השאר ומשתיהן קיבלתי דחייה בסופו של דבר.
אחת מהן עשתה את זה ממש היום וזה למה אני פה כותב לכם.
אחרי שקרה מה שקרה יצאתי להליכה לנסות לנקות את הראש.
תוך כדי ההליכה הגיעו איתן כל המחשבות השליליות שלא השגתי כלום בחיים.
ואיך זה שלא משנה כמה אני מנסה אני תמיד נכשל.
וכבר התחילו לצוץ רגשות אז זה ממש כואב.
לא יודע איך להרים את עצמי הפעם...
איך לשנות את החיים שלי מקצה לקצה?!
לא מתייאש אבל גם רוצה כבר להגיע לנחלה הבטוחה.
איך אפשר?
כשהכל מרגיש כל כך רע...
פרנסה- אין
זוגיות - אין
עדיין תקוע בחדר בו גדלתי כי אין פרנסה אז לא יוכל להרשות לעצמי לעזוב.
האם אני צריך להתחיל להתפשר בחיים לוותר על החלומות ולעבוד בעבודה שאני לא אוהב ולא רוצה רק כדי לא להיות במצב הזה?
האם עדיף להפסיק לצאת לדייטים כדי לא להרגיש את מה שאני מרגיש עכשיו?
זה לא כיף לקבל דחייה אבל תמיד עמדתי בזה אבל הפעם ממש מרגיש שכואב.
דחייה מנשים
דחייה ממעסיקים
אני ממש מרגיש את עצמי נכנס לייאוש ותוהה האם אלו החיים שלי או שיש לחיים יותר להציע
לא יודע איך להמשיך מכאן
אני רק רוצה לישון ולא מצליח בגלל המחשבות.
נאמס לי מהחיים האלו מנסה למצוא את הדרך לשנות את החיים כל היום חושב רק על איך לשנות את המצב ולא עולה לי שום פתרון.
יכול להיות שיש אנשים שלא נועדו לפרוח?
שיש אנשים שנועדו להסתובב על האדמה לבד ללא בת זוג?
האם החיים הם סתם מקרה ואין להם שום תכלית?
אולי סתם מרגיש שהעולם מתמוטט עכשיו כי הכל טרי ובטח עוד כמה ימים זה יעבור אבל המצב של החיים לא ישתנה בכמה ימים.
גם שמתי לב שהחיים שלי הם כמו רכבת הרים יכול להיות רגע אחד של תחושת שיא ורגע אחר של תחושת דיכאון.
רוצה יציבות בחיים האם זה יותר מדי לבקש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות