היי לכולם, אני ובן זוג שלי במערכת יחסים כבר 5 שנים ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה אבל לפעמים מרגיש לי כאילו אנחנו נשואים כבר 20 שנה וזה הפך להרגל...
טוב לי איתו, אני נהנת איתו, אנחנו בקושי רבים ואנחנו תמיד שוכבים כשאני חוזרת הביתה (אני עדיין חיילת, בלוחמה), אבל תמיד כשאני חוזרת לבסיס אני מתחילה לחשוב על הקשר שלנו ואם אנחנו באמת צריכים להישאר ביחד...
בבית אנחנו מדברים ומתחבקים ולא עוזבים אחד את השנייה אבל כשאני חוזרת לבסיס השיחות ביני לבינו כל כך משעממות...שאני כבר יודעת מראש מה יהיה הנושא (הוא תמיד מתלונן בפני על אותם הדברים שלדעתו נראים עניין של חיים ומוות ובעיניי נראים שטותיים...)
הוא הבן זוג היחיד שהיה לי עד היום..
טוב לי איתו, כשאני בבית זה אחרת לגמרי...
אני באמת אוהבת אותו אבל לפעמים אני חושבת שאולי אני אגואיסטית וסקרנית מדי..
אני איתו מגיל 16 ואני מרגישה אולי אנחנו צריכים לקחת הפסקה אבל בשיא האגואיסטיות שלי אני לא יכולה לדמיין אותו עם מישהי אחרת...
אני פשוט מרגישה כשאני רחוקה ממנו שהקשר מיצה את עצמו אבל כשאני איתו לא בא לי לעזוב.
אני מרגישה שבחיים לא אמצא בן אדם כמוהו, שהוא לא מגיע לי אבל מצד שני אני מרגישה שהוא עדיין לא התבגר ושאני תמיד אחראית על הכול וזאת שדואגת לכל דבר ויוזמת הכול...
למה הכול חייב להיות כזה קשה ולא שחור ולבן? הוא בן אדם מדהים אבל למה עכשיו אני קולטת את כל החסרונות שיש?
אני מפחדת שאני סתם ממציאה לעצמי רעיונות בגלל החוסר ביטחון שלי...אבל אני לא יכולה באמת להגיד לעצמי בלב שלם שאני רוצה להתחתן איתו למרות שדיברנו על זה...אני לא רוצה שגם בעתיד אהיה זאת שאחראית על הכול...אני רוצה שגם ידאגו לי
למה הכול חייב להיות כזה מסובך?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025