אוקיי , אז אני בת 16 , וההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 5 בערך, מאז אני גרה רק עם אמא שלי , ורואה את אבא בחופשים (גרים רחוק) ועד לפני שלוש שנים , לאמא שלי לא היו הרבה מערכות יחסים , ואלו שהן היו לה- היא לא סיפרה לנו , כך שאף פעם לא פגשתי אף אחד מהחברים שלה.
בשנתיים -שלוש האחרונות יש לה בן זוג, והוא נחמד והכל , אבל הוא ער בקיבוץ כזה ליד העיר שבה אני גרה, ועכשיו אמא שלי רוצה שנעבור לגור איתו , ואני ממש לא רוצה, מכמה סיבות: אני לא רגילה לחיות עם גבר בבית , מכיוון שאני לא באמת זוכרת איך זה לגור עם אבא שלי , וגם , עברתי הרבה בחיים שלי , בכיתה ד' עברתי לבית ספר חדש, ובכיתה ז' לעיר חדשה לגמרי (מהמרכז לפריפריה) , ואז לפני שנה וחצי עברנו דירה שוב (באותה העיר) , ועד שיש סוף סוף מקום שבאמת מרגיש לי כמו בית , ואני יודעת שהוא לא דבר זמני, היא רוצה שאני אעבור שוב.
ואחי הקטן , מאוד מחובר לחבר שלה, והוא ממש רוצה לעבור (ויש הרבה ימים שהוא ואמא שלי ישנים אצל חבר שלה, ואני מעדיפה להישאר בבית או לישון אצל חברות)
ואמא שלי אמרה לי שאם אני לא רוצה , אני לא חייבת לעבור , ונישאר בבית.
אבל אני מרגישה כאילו אני מונעת ממנה את זה , כאילו היא רוצה ללכת , והסיבה שהיא לא יכולה ללכת היא אני , ומאז שהיינו קטנים זה היה כאילו היא בנתה את כל העולם שלה סביבנו וכל מה שהיא עשתה היה למעני ולמען אחים שלי. ואני רוצה שיהיה לה את זה , מערכת יחסים , אבל ממש קשה לי לבצע שינוי כזה בחיים שלי פתאום .
ואני מרגישה עוד יותר גרוע כי אני יודעת שהיא רוצה להביא עוד ילד , אבל היא לא יכולה לעשות את זה , בגללי , בגלל שהיא לא יכולה לגור איתו , וזה לא צורה להביא ילד.
והיא בחיים לא תגיד לי שזה מפריע לה, והיא בת 42, ולא נשאר לה עוד הרבה זמן שהיא תוכל להביא ילדים .
אני לא יודעת מה לעשות ! אני רוצה שלאמא שלי יהיה טוב, אבל מאוד קשה לי עם המעבר מבחינה נפשית ,כל החיים שלי פה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות