אני סטודנטית שנמצאת בקשר זוגי שלוש וחצי שנים. אנחנו לא גרים יחד ובאופן כללי חוץ מבעיה אחת אנחנו מסתדרים.
הבעיה שמאוד מפריעה לי לאורך כל הקשר שלנו מעצבנת וגורמת לריבים שבעיני די גדולים כמו לדוגמא בימים אלה, והיא שהוא לא יכול להשאיר את הפייסבוק שלו או את תיבת הג'ימייל שלו או את האייפון שלו פתוחים לידי ואין לי סיסמאות או גישה לזה ואם שואלים אותו גם לא תהיה לי גישה לשם אף פעם ומבחינתו אין על מה לדבר. זה העולם שלו ורק שלו. אפילו את רשימת החברים שלו בפייסבוק הוא מסתיר ממני. ורק אחרי ריב של יום שלם הוא נכנע והראה לי את רשימת החברים ואז סגר את הפייסבוק בכלל.. כאות מחאה.
תמיד כשהוא נכנס לאייפון לידי הוא מסתיר את הסיסמא וכך גם עם שאר האתרים שלהם נדרשת סיסמא.
אני מודעת לזכות של כל אדם לפרטיות בחיים האלה. אבל משום מה אני באמת ובתמים מאמינה שבין בני זוג לא אמורים להיות סודות ומבחינתי הכל צריך להיות פתוח תמיד וכהוכחה לכך אני מיישמת את זה בחיי איתו וכל עוד זה תלוי בי אז שהכל יהיה פתוח בפניו, גם הסיסמאות השונות שלי באתרים. בגלל ההתנהגויות האלה אני חושבת עם עצמי דברים שהייתי מעדיפה להדחיק...
בתחילת הקשר וגם שנה לאחריה היו לי בעיות אמון איתו שבאו לידי ביטוי כפלירטוט בפייסבוק (שבטעות נשאר פתוח ויצא לי לראות) עם בחורות אחרות שהוכחו כנכונות כמה פעמים מולו ובכל זאת סלחתי והמשכנו הלאה. ושוב אני מודעת שלבן אדם יש זכות לפרטיות אבל אולי לאור העבר שלנו יש לי חלום לקיים מערכת זוגית ללא שום סודות ובפתיחות ובבהירות גדולה. איתו זה מרגיש לי לא נקי מספיק ואני לא אוהבת את ההרגשה הזו. זה לא היה לי עם אף בן זוג אחר.
לרוב החברות שלי אין בעיה עם זה שהבן זוג יסתכל להן בפייסבוק או באימייל ואפילו גברים שיצאתי איתם כשנפרדנו בעבר הסכימו איתי שהם לא מבינים על מה המהומה שהוא יוצר.
זה לא קצת מוזר שאדם יותר מדי חרד לפרטיות שלו מול בת הזוג שלו???
אולי יש לי סיבה לחשוד ולהאמין שהוא שוב מסתיר ממני התקשרויות שלו עם בחורות?
הצד שלו בעניין היא שהוא הודיע לי שהוא לא מעוניין לחיות כשיש "אח גדול" שצופה בו ומפקח עליו. הוא טוען שיש לו זכות לפרטיות ושהוא זכאי לאמון מלא ממני. הוא גם הוסיף שהוא לא בובה על חוט שיכול לעשות כל מה שאני מבקשת והעמדות שלו בעניין מאוד ברורות.
מאוד חשוב לי לפתור את העניין במהרה. אני מרגישה שלא אוכל לעבור לגור ולחיות עם אדם שיש לו עולמות פרטיים מדי כי זה פשוט לא מקובל בעולם ובמעגל הקרובים שאני חיה בו.. לא הורגלתי לזה.
לא ההורים שלי ולא אחי וגיסתי מתנהגים ככה וגם הרבה מחבריי לא מתנהלים ככה......
אשמח לעצות בעניין. וכמה שיותר.. תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות