אני בת 17 וחצי בי"ב וזו הפעם הראשונה שלי פה ואולי זה קצת יפיג לי את התחושות עצם זה שאתייעץ ואשאל.
אני ילדה "טובה" יש לי חברות אני לא מופנמת ובאמת יש לי אנשים שאוהבים אותי ומשפחה והצלחה בבית ספר אבל עדיין..מכירים את ההרגשה הזו?הקנאה בילדה הזו שאמנם יש לך חברות טובות כמו לה אבל אולי לה יש יותר, יש לה ידידים וחבר של אף פעם לא היה..שאת מרגישה שהיא אהובה בכיתה קצת יותר ממך...שפשוט..את לא מבינה מה יש בה שאין בך או מה היא עושה שאת לא? שהכל הולך לה בקלות.. אולי היא עצמה יותר טובה מאני עצמי? אני לא יודעת
למה יש בנות עם כל כ הרבה מזל שיש להן לא רק חברות אלא גם חבר ואהבה, למה לי לא מגיע את שני הדברים ביחד ולא רק אחד? למה אני לא יכולה חברות אבל גם ידידים וחבר וקשרים עם בנים?
למה זה לא משתנה? בשביל להגיע לחברות שיש לי היום הייתי צריכה באמת לעבור תקופה לא טובה ועובדה הכל נהדר בקטע הזה , למה ה לא יכול להיות ככה עם בנים?
חוץ מזה, זה נורמלי שאני חושבת על זה כל הזמן?
מתי יגיע הזמן שלי?
אשמח שתגידו מה אתם חושבים,או אם הייתם כמוני ואת קצת יותר גדולים אם הכל בסדר בסוף..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות