לפני שנה נדלקתי על מישהו, וכשאני רוצה משהו אני הולכת להשיג אותו.
כבר הרבה פעמים רציתי מישהו אבל ברגע שהוא רצה אותי חזרה הוא כבר לא עניין אותי יותר ובסוף הגעתי למצב שאני חותכת ממנו בלי לתת לו הזדמנות, וזה היה נגמר בסטוץ.
אז לפני שנה נדלקתי על מישהו וקרה בדיוק אותו הדבר. עשיתי לו קצת עיניים ומשכתי לזה שהוא יתחיל איתי. כשהוא התחיל להתעניין בי חתכתי את זה בלי לתת לו אפילו צ'אנס. הוא לא וויתר והיה ממש גנטלמן ואמר שאני חייבת לו לפחות הזדמנות. נסענו ביחד לים ואמרתי לו שזה לא דייט והוא אמר שהוא מבין את זה ובכל זאת רוצה להמשיך לנסות אם אני מוכנה. איכשהו הגענו למצב שאנחנו עושים דברים מיניים והאמת שהתנהגנו לגמרי כמו זוג פשוט בלי להגדיר את זה, כי כל הזמן הזה לא נתתי לו תשובה ברורה לגבי מה שאני רוצה.
אחרי בערך חודש במצב הזה התחלתי להרגיש ממש רע שאני לא נותנת לו תשובה ברורה, זה הרגיש לי שאני משחקת בו... הרגשתי שאני לא יכולה להגיד לו כן ולהיות שלמה עם זה, אז אמרתי לו לא. חתכתי ממנו. לא הייתי שלמה מאחורי הלא שלי אבל הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה כי מגיע לו לעבור הלאה ואם אני אתחרט על זה אחר כך זאת תהיה בעיה שלי.
ובאמת התחרטתי על זה אחר כך, שלושה חודשים אחריי. לא ממש דיברנו בשלושה חודשים האלה, מידי פעם הוא היה מגיב לי על הסטורי באינסטגרם אבל לא יותר מזה.
יום אחד פשוט הרגשתי שאני מפספסת משהו אמיתי ושסוף סוף למישהו אכפת ממני באמת ושאסור לי לוותר על זה, אז התקשרתי אליו.
אמרתי לו שאני רוצה שנדבר והוא בא אליי למרות שהיה מאוחר, דיברנו והתנשקנו אבל לא יותר מזה.
ויום אחרי הוא כבר בא לישון אצלי וגם יום אחרי זה. אבל זה לא היה כמו לפני שחתכתי, זה היה שונה, הרגשתי שאני נכנסת לקשר אמיתי.
אז מה השאלה שלי?
שאחרי כל הסיבוך הזה, עכשיו אנחנו מתקדמים לאט לאט וזה מתחיל להתקרב לקשר, ואני יודעת שהוא עדיין רוצה אבל אצלי שוב מתחילות ספקות.
אני מתחילה להרגיש שאני פשוט לא מסוגלת לרצות מישהו שרוצה אותי. ואתם לא מבינים בכלל כמה התגעגעתי אליו בתקופה שלא דיברנו! אני כל כך לא רוצה לחתוך ממנו, אני כבר לא רוצה קשר עם אף אחד אחר (לפניו היו לי מלא סטוצים) אבל אני גם לא יכולה לדמיין את עצמי בתוך קשר. אני לא מסוגלת להתחייב ולא מסוגלת לתפקד בקשר אמיתי בלי כל המשחקים והשטויות שמסביב וזה פשוט לא מגיע לו. לא מגיע לו מישהי מתוסבכת כמוני, אהבה לא חייבת להיות כל כך מסובכת. אני לא אוכל לחיות עם עצמי אם אני אחתוך ממנו ואדע שזה נגמר בגללי, אבל גם כועסת על עצמי שאני בכלל מכניסה אותו לתסביכים שלי ולא צועקת לו לברוח. אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה אני אפגע בו. ידיד שלי אמר לי שאני פשוט לא צריכה להחליט כלום כרגע ולקחת את זה לאט אבל כמה לאט כבר אפשר? אני והמישהו הזה on off כבר כמעט שנה! אני מרגישה שזה חייב להיות או שנהיה ביחד או שנחתוך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות