כשאומרים לי שיהיה בסדר, אני כבר לא מאמינה.
כשאומרים לי תהיי חזקה גם אני עברתי את זה, אני צוחקת בלב.
לא, אני לא חושבת שמישהו עבר את זה בעבר.
אני חיילת בצה"ל. ולא, אני לא גאה בעובדה הזאת.
צה"ל מייצג בשבילי את כל הסבל שעברתי ועדיין עוברת ב4 החודשים האחרונים.
המדים מייצגים בשבילי קולר, כמו של כלב, המפקדים וכל דרגי הפיקוד מושכים אותו ומשחקים איתך איך שבא להם.
3 נסיונות התאבדות
2 פעמים שהגעתי למיון פסיכיאטרי
2 פעמים שהגעתי לבתי חולים פסיכיאטרים
אישפוז אחד במחלקה סגורה ל3 ימים
הייתי תומכת לחימה, אחת מהטובות, כל כך היה חשוב לי לשרת למרות כל הקשיים, אבל אף אחד לא היה שם לעזור לי.
2 קבניות
פסיכיאטר אחד
מפקד פלוגה
סגן מפקד חטיבה
מפקד חטיבה
מפקד אוגדה
כולם נרתמו נגד ילדה בת 19. בין אם הם החליטו לא להתערב, בין אם החליטו לא לעזור, בין אם החליטו לעשות יותר גרוע ולהפוך את החיים שלי לגיהנום.
ראש העיר התערב.
נציג האגודה למען החייל התערב.
הייתה פנייה לקצינת פניות הציבור.
פנייה לנציבות לקבילות חיילים.
כלום. כולם נחסמו. כל האנשים החזקים האלה, שגילם כפול משלי בהרבה, הרימו ידיים. אמרו שהם לא יכולים יותר לשאת את זה. שהם לא יודעים מה לעשות יותר.
ילדה בת 19 ושני הורים בלי הרבה השפעה נגד צבא של דיקטטורים שמשתמשים ב'נהלים' כדי לשחק בחיילת.
הגעתי למצב שאני נוטלת כדורי הרגעה משער מנשה, המקום בו אושפזתי, בית חולים פסיכיאטרי, באופן קבוע. לא מדברים איתי על הצבא אם לא חייבים. אמא שלי בוכה כמה פעמים ביום. לאבא שלי יש פצעי לחץ ביידים מרוב הכאב לראות אותי ככה.
סופחתי לרמ 2 אבל בסוף גם זה יגמר, ואני כבר לא יודעת מה לעשות יותר.
הרסו אותי, הרסו את המשפחה שלי.
אם יש לכם דרך לעזור בבקשה אני מתחננת בפניכם שתעזרו! כי אני כבר נואשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות