לחזור
אז ככה, היה לי חבר שנה וחודש, ואפילו חזרנו להיות ביחד אחרי כמה שנים שלא היינו ביחד (היינו פעם ביחד בגיל 15), והכל היה מקסים בינינו.
הוא אוהב אותי ומכבד אותי והוא בחור נהדר, באמת שאני מאחלת לכל בחורה חבר שאוהב אותה ככה.
אבל מהחודשים הראשונים של הקשר הפריע לי מאוד העובדה שהוא מאוד מאוד ילדותי, בצורה שמחרפנת אותי. דיברתי איתו על זה כמה וכמה פעמים, אפילו פעמיים ביקשתי ממנו ''הפסקה'' של כמה ימים כדי לנסות להבין מה אני מרגישה.
אבל כל דבר שהוא היה אומר או עושה חירפן אותי, והרגשתי כל כך רעה, כי כל דבר שהבן זוג שלי עושה ישר מעלה לי את הפיוז.
הרגשתי שאני חייבת להיפרד ממנו בשביל להבין עם עצמי מה אני מרגישה. כבר לא ידעתי אם אני אוהבת אותו או שהתרגלתי לזה שיש לי אותו ושטוב לי שיש מישהו שמשקיע בי ככה.
והרגשתי לא הוגנת כלפיו שאני אמשוך את הקשר אם לא טוב לי איתו.
לפני שבוע נפרדתי ממנו, ניסיתי לעשות את זה בצורה הכי פחות כואבת, אבל אני יודעת שמאוד פגעתי בו. וכואב לי כל כך.
עכשיו, חשבתי שאחרי הפרידה תירד לי אבן מהלב, אני ארגיש יותר טוב, כי כ''כ הרגשתי חנוקה שהיינו יחד,
אבל אני לא מצליחה להבין מה אני מרגישה!! האם יותר טוב לי או שיותר רע לי.
אני לא מצליחה להבין אם אני מתחרטת או שעשיתי את הבחירה הנכונה.
אני יודעת שאני מתגעגת אליו אבל השאלה היא האם זה אליו בתור בן אדם או לעובדה שיש לי מישהו.
הוא ידיד של חברה שלי והוא דיבר איתה וסיפר לה כמה רע לו בלעדיי ושהוא רוצה שנחזור.
אבל אני לא יודעת מה אני רוצה!
עצות ? משהו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025