החיים האלה שחורים. עברתי הרבה טראומות בחיים - מוות פתאומי של אמא כשהייתי צעירה מאוד, עוני, אונס והפלה וזוגיות לא מוצלחת. תמיד היו אנשים שיגידו לי שבעתיד יהיה לי טוב. אני יהיה מאושרת ותמיד זה לא היה נכון..החיים שלי רק נפלו יותר למטה. אני מבחוץ נראת מושלמת. אני נראת טוב. אני לומדת לתואר ראשון ומוציאה ציונים טובים. אני במצב כלכלי פסדר ויש לי חברים. אני מחייכת, משתמשת הרבה בהומור אבל בפנים הכל שחור. אני לא מוצאת שום משמעות לחיים. עברתי כמה סדרות טיפולים נפשיים, התנדבתי בכמה מקומות וניסיתי תמיד לדחוף את עצמי קדימה. עכשיו אני הגעתי לקצה היכולת שלי. אני מרגישה שאני לא רוצה להמשיך לחיות בחיים חסרי המשמעות האלה. אני תמיד רוצה למות-מאז שאמא שלי נפטרה ועד היום המוות תמיד בראש שלי. אין לי אומץ לעשות את זה אבל זה תמיד אופצייה מבחינתי. הייתי בטוחה שזה משהו נורמלי עד ששמעתי אנשים אחרים שאומרים שהם אוהבים לחיות והם נורא יצטערו אם הם ימותו ממחלה או פתאומי. (בלב שלי תמיד אמרתי שהלוואי שמכונית תדרוס אותי או שאני ימות בפיגוע כי אין לי אומץ להתאבד) אני יהיה מאושרת אם החיים האלה יסתיימו. אני מתה מפחד לאיזה הפתעות נוראיות החיים יזמנו לי וזה לא שווה שום רגעים טובים שגם יהיו. רבנים לא עוזרים, טיפולים נפשיים לא עזרו, תרופות נגד דיכאון לא עזרו. אני מרגישה כאילו אני יודעת את האמת על החיים (שאנחנו פה פשוט סתם בובות של הבורא) וכל מי שחושב אחרת פשוט לא רואה את האמת. הלוואי שהסבל שלי יפסק. אני חייבת עזרה אמיתית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות