שלום
התאהבתי בידיד שלי, היו לנו מספר פגישות בהן היו לנו יחסים אינטימיים. לא הרבה פגישות. מלכתחילה לא הייתי צריכה ליזום קשר איתו כי הוא כל כך חברותי, יש לו מיליון חברים והוא פשוט לא ברמה שלי... הרבה יותר ממני. הוא טיפוס של "מלך הכיתה". ואני סתם ילדה- אמנם יפה אבל אין לי כלום חוץ מזה.
הסתבר לי עם הזמן שאני זאת שתמיד יזמתי את הפגישות וגם כל יצירת קשר בינינו היתה ביזמתי. הוא תמיד הגיב נפלא כאילו הוא מחבב אותי.
אבל הבנתי שכנראה הוא לא מעוניין בי, אחרת היה נוהג אחרת. הרגשתי ממש שרדפתי אחריו! וההרגשה הזאת הכתה בי בפנים!! ממש לא שמתי לב לזה, כנראה מרוב שרציתי אותו.
כשהבנתי את זה שלחתי לו הודעה ובה בקשתי לא להתקשר אליי יותר (מצחיק כי הוא גם ככה אף פעם לא התקשר אליי ביזמתו... רק כאשר חזר אליי. אבל לא רציתי להרגיש מושפלת יותר. הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי). וזהו. לא הגיב ולא כלום- כמו שבקשתי. אבל זה היה מן מבחן, כי אם היה לו אכפת ממני אפילו קצת הוא היה מגיב משהו, למרות שבקשתי ממנו לא להתקשר.
עכשיו איך משתחררים מהתחושה המביכה והמשפילה הזאת? איך מתאוששים? איך מרגישים יותר חזקים? איך מחזירים את תחושת הכבוד העצמי? אני שמחה שעצרתי הכל בזמן אבל התחושה שלי קשהההההה.
תודה לכל מי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות