חוויתי אלימות והתעללות נפשית בבית מגיל קטן עד שבגיל 18 הגעתי למקלט לנשים מוכות ואז שכרתי דירה והתחלתי חיים עצמאיים, חוויתי שנים ממש קשות של קושי כלכלי, חוסר תמיכה רגשית , כאב ודכאון ולא יכולתי לצאת לעבוד מהסיבות האלו. לפני שנה בערך שיקמתי את עצמי, יצאתי לעבוד בכח, חסכתי, רזיתי המון וחזרתי להראות ולחיות טוב יותר והרגשתי שאני מוכנה להתחיל חיים חדשים..הכרתי את מי שהיה החבר שלי בחצי שנה האחרונה ומעבר לבן זוג הוא היה מקור תמיכה ענקי, אהבנו כל כך וחווינו עליות וירידות והמון פרידות שיזמתי מפחד להפגע וגם כי צצו נורות אדומות כל הזמן בגלל האופן שבו הוא התנהג והתייחס אליי. נכנסנו להריון ועברתי הפלה וטסנו אחרי זה לחו״ל במטרה לעבור לחיות שם והכל התפרק בתוך פחות מחודש אחרי ששנינו כבר שיחקנו אחד עם השניה והוא הפעיל אלימות כלפיי וקרע לי את השטרות שהיו לי. חזרתי לארץ חזרה להוריי, רחוקה מהעיר, החברים ומעצמי. מאז הוא נהיה אובססיבי יותר ואיים להתאבד עד שלקחו אותו לפסיכיאטר. היום איכשהו אנחנו חושבים לחזור לקשר חברי כי מעבר להכל היינו חברים טובים מאוד ולמרות כל הסבל שגרמנו אחד לשניה יש גם אהבה מאוד גדולה בינינו. אני כל כך מבולבלת ושבורה מכל מה שקרה לי ולא מבינה איך לעכל את כל זה, משברים ענקיים שחוזרים על עצמם ואני מתחילה לשאול את עצמי אם אני אשמה ומי אני בכלל. איך אדם שהיה כל עולמי מרגיש לי זר פתאום? מצד אחד כל כך רוצה להיות איתו ולהרגיש נאהבת ומצד שני ברור לי כמה זה לא נכון לשנינו. מה עושים? מאיפה מתחילים את החיים מחדש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות