היי,
יש לי קראש מטורף על מישהו שאני מכירה כבר תקופה ארוכה
והכרנו במתחם של העבודה.
הוא טוב לב, חכם, חתיך, שליו ומשהו מרגיש לי ש "זה זה !" אממה, בתקופה שהוא חיזר אחריי (למרות שממש רציתי לזרום עם זה) הייתי בתקופה קשה עם עצמי.. הרבה אתגרים סביבי וגם יצאתי ממערכת יחסים אינטנסיבית ולא יכולתי להכיל אותו כל כך.
היינו חברים.. ובדיעבד הבנתי והפנמתי את כל הניסיונות שלו לחזר אחריי. תמיד היה מתח בנינו אבל לא רציתי להכניס אותו לבלאגן שלי.. הייתי צריכה זמן (לצערי לא שיתפתי אותו)
לפי תקופה הוא הציע לי לצאת (שוב..) וזרמתי עם זה... ואיכשהו זה לא יצא לפועל..
הבנתי שהוא היה בהתחלה של משהו עם משהי אחרת (ובטח לא חשב שאענה בחיוב)
וכששחררתי, והרגשתי מוכנה, הוא נהייה תפוס..
אני מאוהבת בו, אוהבת בו הכל! אין לי חצי מילה רעה או שלילית להגיד לו או עליו..
הוא לא יוצא לי מהראש ואין לי מושג מה לעשות.
אני שמחה בשבילו שטוב לו. כי הרגשתי שזה חסר לו. ומצד שני, אני מתגעגעת לשיחות שלנו.. למפגשים האקראיים והחבריים..
אני לא יודעת אם זה "שכר לימוד" על זה שלא נענתי לחיזוריו, אבל באמת לא יכולתי להכיל אותו כבנזוג באותה תקופה.
אני מרגישה שכל גבר אחר שמתחיל איתי, הוא בסדר והוא אחלה. אבל זה לא "הוא" .
כאילו כל בחור אחר הוא התפשרות... ואין לי מושג איך להתמודד עם הרגשות הללו?
מרגישה פיספוס וכאב לב.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות