נמאס לי מהמשפחה שלי, אמא שלי פוצעת אותי בלב בלי הפסקה

יש לי משפחה מדהימה ומקסימה , שאני נורא אוהבת יותר מכל דבר בעולם , הבעיה של אמא שלי יש קריזות לפחות פעם בשלושה ימים והיא פשוט מתחילה להשפיל אותי ולזלזל בי ולהעליב אותי ... יש לי כלכך הרבה צלקות בלב ממנה ואני בכל זאת אוהבת אותה ...
אפ אני אתחיל לפרט על כל הדברים המעליבים שהיא עושה לי אני לא יסיים ..אז בחרתי להתרכז במשהו אחד
אני לא כלכך מחוברת למשפחה המורחבת שלי ...אני שונה מכולם שם .
כל הבנות דודות שלי פרחות כאלה וביצ׳יות , ובת דודה אחרת שלי שהיא בת 22 וילדותית ( למרות שהיא לפחות בן אדם טוב בניגוד לבנות דודות האחרות שלי )
הצד של אבא שלי בקושי זוכר איך קוראים לי , והמנטליות שלהם פשוט שונה משלי לגמרי. הצד של אמא שלי חם ואכפתי יותר , אבל עדיין הקטע של המנטליות משחק פה.
היחידים שאני אוהבת במשפחה המורחבת הם סבתא שלי ובן דוד שלי.
העניין הוא שתמיד בארועים משפחתיים אני לא רוקדת ..
אני מרגישה מוזר לרקוד איתם , לא נהנת , מתפדחת , מרגישה שהם מסתכלים עליי בצורה מוזרה .. בקיצור אני פשוט מעדיפה להישאר לשבת. עם חברות שלי לאומת זאת אני כן רוקדת ומאוד נהנת.
תמיד המשפחה שלי יורדת עליי בגלל העניין הזה , ומן הסתם ההורים שלי בעיקר.
היום אמא שלי התחילה לצרוח עליי בגלל שהמלצתי לאחותי הקטנה על חולצה , שאמא שלי לא אהבה , ואחותי הלכה איתה למסיבה ( אחותי כן אהבה את החולצה)
היא אמרה לי דברים כמו :
את ילדה מכוערת ! את מסכנה וטיפשה חסרת שכל ! כלבה ! את המיץ של הזבל ... אני מתביישת בך !! את מקלקלת לי את הילדה .... גודלת לי בבית כלבה מסכנה , אני לא אתן לך לעשות את זה לדנה (אחותי) אני לא אתן לך לשנות אותה ! אני לא אתן שתגרמי לה להיות כמוך ! את כלום ושומדבר ... מרוב שאת מכוערת אני מתביישת לצאת איתך מהבית ! כל המשפחה שונאת אותך כי את לא רוקדת ! את יבשה וזקנה , ילדה מקולקלת ... מה עשיתי שמגיעה לי ילדה כמוך ?!?!! אף אחד לא יתחתן איתך בחיים ! תישארי רווקה כל החיים ! מי יסתכל עלייך בכלל ?
ועוד הרבה דברים מעליבים ... אבא שלי מודע לאיך שהיא מדברת אליי והוא תומך בה.
אני לא עונה לה כי זה פשוט לא באופי שלי לרדת לרמות כאלה ולהחזיר לה באותו מטבע , אני מעדיפה לשתוק ולתת לה להירגע ( מה שלוקח לה הרבה זמן)
היא גם לא נותנת לי לדבר בזמן שהיא מתיחה את כל הדברים האלה בפנים שלי ..ואם אני יגיד משהו ישר אבא שלי ירוץ להגן עלייה.
אני כבר לא יכולה עם הפציעות האלה שהיא עושה לי ... נמאס לי. אני כולי מצולקת מבפנים ... אני כותבת את זה ובוכה. פעם אבא שלי סידר לי פסיכולוגית כי הוא ראה כמה אני סובלת ממנה ( זה לא אופייני לו אבל כנראה שהוא החליט להתחבר למציאות באותו רגע ולחשוב איך כל זה משפיעה עליי ) אבל בגלל בעיות כלכליות הפסקתי את הטיפול איתה ... אין לי עם מי לדבר על זה. החברות שלי יהיו בשוק אם אני יספר להן ולא ידעו מה לעשות עם זה ... אני גם מתביישת לספר להן. אני מתגעגעת לפסיכולוגית שלי מאוד ... היא הייתה אישה מדהימה. היא הבינה אותי ותמכה בי ... כל שבוע הייתי באה אלייה ושופכת הכל וזה היה מרפא אותי פשוט. עכשו אני לא יכולה ... אין מי שיבין אותי ויקשיב לי. זה כאילו איבדתי את החברה הכי טובה שלי ... חשבתי על למצוא עבודה וללכת אלייה בסודיות כל שבוע אבל אני לא יכולה לממן את זה. אני לא יכולה להוציא על זה כל שבוע 390 שקל. אני בקושי בת 15 אפילו ...
כל מה שסיפרתי על אמא שלי עכשו זה עוד סביר ... כשהיא עצבנית באמת היא אומרת דברים הרבה יוצר גרועים. חשוב לציין שאמא שלי מדהימה , באמת ... פשוט יש לה קריזות. לפעמים אני מתה כבר לעוף מהבית כדי שהיא תפסיק להציק לי ולהעליב אותי ...אני רוצה להיות לבד. להיות עצמאית.בלי שהיא תקבע לי מה ללבוש ומה להגיד , בלי שהיא תשלוט בי ובלי שהיא תשרוט לי את הרגש כל יום מחדש ...
אני לא רוצה להשוויץ אבל אני ילדה באמת טובה , אני תלמידה מצטיינת , יש לי חברות אחראיות , אני לא מעשנת , לא מתלבשת חשוף , לא מבזבזת כסף כמעט , אני באמת ילדה טובה , רק שאמא שלי בטוחה שאני הכי גרועה בעולם , פשוט כי אני שונה ממנה באופי 180 מעלות.
היא כל הזמן יורדת על הטעם שלי בבגדים , יש לי סגנון לבוש כמו של כל ילדה בת 15 ... לא פריקית , לא זנותית , לא שום דבר חריג. היא פשוט בעלת טעם מיושן ולא מבינה את הבגדים של עכשו ..
היא גם מסיתה את אחותי נגדי ואז אחותי באה אליי יציאות כמו : אמא אמרה שאת יצאת המכוערת ואני היפה , אמא אמרה שאת מטומטמת , מזל שאני לא כמוך. אמא אמרה שאת ילדה רעה , זה לא יפה איך שאת מתייחסת לאמא , אמא אמרה לי לא לקבל ממך עצות ועוד כל מני דברים מעליבים. בקיצור היא שכנעה את אחותי שאני אפס מאופס ... ואחותי בסהכ בת 11 והיא מאמינה לה ..
אני מצטערת שחפרתי , ואומרת תודה תודה תודה למי שתרח לקרוא את זה ובעיקר למי שתרח לרשום לי עצה. למרות שאתם לא תוכלו בטח לעזור לי כלכך , הרגשת השיתוף הייתה נפלאה. הדמעות שירדו לי תוך כדי שכתבתי את זה גם הרגישו נפלא .. הם כאילו ניקו אותי ...תודה לצוות האתר שבזכותם יש לי איפה לשפוך קצת רגש ... לא בדיוק הגעתי לפואנטה בכל מה שכתבתי כאן , אבל זה הרגיש נפלא לכתוב את כל המילים האלה.