אני מתחצפת לאמא שלי כשהיא תמיד מנסה להתייחס אליי הכי טוב שאפשר. אפילו כשכל דבר היא מבקשת יפה ולי אין כח לעשות את זה - אני מתחצפת. לדוגמא -היא אומרת לי "תתלי כביסה" אני עונה אין לי כח וכשהיא מבקשת שוב אני צועקת עליה ואומרת - נו אבל אין לי כח ! אח"כ אני יעשה את זה.. לפעמים זה מסתכם בזה שאני לא עושה את זה בסוף.
אני מתחרטת על זה.. כואב לי שאמא שלי באמת מתייחסת אליי הכי טוב שבעולם למרות שאני ככה מתחצפת אליה.. אני רוצה לשנות את ההתנהגות המכפירה שלי !
אני מתאכזבת מעצמי כל פעם מחדש שאני צועקת עליה.
כמובן שגם לי יש גבולות עם הצעקות ובחיים שלי מעולם אבל מעולם לא קיללתי אותה.. בחיים.
יש לציין שאני מתעצבנת נורא מהר ולכן אני מתחצפת הרבה.. זה לא קורה תמיד תמיד קבוע כשאני מתחצפת אבל זה קורה בתדירות גבוהה.
אני אוהבת את ההורים שלי ממש. וכל פעם שאני מתחצפת (בעיקר לאמא שלי לא לאבא שלי לכן דיברתי בעיקר על אמא) זה כואב לי ואני מתחרטת על זה בלב ישר אחרי זה.
סתם הערה נוספת - זאת אחת מהסיבות שאני מחכה ללכת לצבא - שישנה אותי וילמד אותי להיות יותר צייתנית ולא חוצפנית.
ובבקשה אל תגידו לי שזה לא יפה איך שאני מתנהגת כי אני יודעת את זה.. במקום זה תתנו לי עצות שאני יוכל ליישם כדי להפסיק להיות כזאת..
מה ניתן לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות