אני לא יודעת למה,יש לי רצון להיות עם גבר בן 30+...לא בהכרח לקשר מיני,אלא גם מבחינה רגשית כזאת...אני יודעת שזה כמעט ובלתי אפשרי אבל אני לא מצליחה לצאת מזה.
אני מרגישה שאם יהיה לי מישהו כזה אז לא יהיה לי שום דבר חסר בחיים..
היו לי חברים בגילי ואת אף אחד מהם לא אהבתי או נמשכתי...תמיד בזמן שהייתי איתם הייתי מפנטזת על גבר מבוגר,התאהבתי בעבר במבוגרים,ובנערים..זה עוד לא ממש קרה לי.
אני ילדה יפה בסה״כ (מבלי להשוויץ) ואם נגיד יוצא ומתחילים איתי מבוגרים אני די זורמת...עד שהם שומעים את הגיל שלי ובורחים...חחח
ואז תמיד אני מתפשרת על בנים בגיל שלי ואיכשהו אני מתוסכלת מזה...כי הרצון תמיד נשאר בתוכי ואם אני לא אממש אותו אז אני אשאר מתוסכלת.
מה לעשות? ממה זה נובע? זה נורמלי? איך לטפל בזה? זה ככה מאז שאני בת 12 בערך..וזה כבר בלתי נסבל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות