אני לא נערה סגורה, ביישנית או משעממת, ואני באמת חושבת שאני יכולה לצחוק עם אנשים ולהפתח. אני כמה שנים כבר לא מבינה מה אני עושה לא טוב, למה אני ככ בודדה.
בתקופת החטיבה (לפני שנתיים שלוש) הייתי בקשר עם כמה חברים ועוד איכשהו היה לי עם מי לצאת ולהסתובב. אבל מאז התיכון, ניתקתי קשר עם המון חברים שלי (כי כבר פחות כיף לנו ביחד וכל אחד מצא את החברים שלו),ומצאתי את עצמי עם שתי חברות טובות בקושי שגם איתן אני בקושי מסתובבת כי יש להן את החברים שלהן (שאני לא יכולה להצטרף אליהם והן גם לא מציעות או רוצות שאני אצטרף).
אני מרגישה ממש רע! אין לי עם מי לצאת, זאת הרגשה נוראית. לראות את כולם יוצאים בעוד שאני נמצאת בבית. אני בגיל שאני צריכה לצאת למסיבות לברים לעשות צחוקים עם חברים ולחוות המון חוויות שישאירו לי זכרונות מהנעורים.
אני מרגישה כאילו הכל מתבזבז לי! שהזמן בורח לי בין הידיים! כאילו אני לא מספיקה והזמן עובר ואני לא מצליחה למצוא אנשים שאוכל לחוות איתם את הדברים האלה.
אני ממש זורמת וספונטנית ותמיד ניסיתי ליזום עם חברות לצאת למסיבות וכאלה, אבל תמיד הרגשתי שאני מכריחה אותן להיות איתי בקשר, וכשהרפתי מהן פשוט ניתקנו קשר והמצב שלי התדרדר עוד יותר!
ניסיתי הכל! ניסיתי לחדש קשרים עם חברות ולא הלך, תמיד אני צריכה ליזום ולנדנד כאילו עושים לי טובה. וכשניסיתי לא ליזום כדי לראות אם אנשים באמת רוצים איתי קשר, אף אחד לא יזם ולא התקשר! וזה הרחיק אותי מכולם והפך אותי לממש בודדה. ממש התייאשתי.
כרגע, המצב שלי גרוע מאוד. אין לי עם מי להסתובב ולצאת בערבים, החברות שיש לי נמצאות עם החברים שלהן, כל פעם שאני מציעה לחברות לעשות משהו הן אומרות שהן קבעו עם חברים אחרים. ממש בא לי לצאת! ואין לי עם מי אני מתחרפנת!!! אני באמת לא מבינה מה אני עושה לא בסדר.
בבקשה תגידו לי מה לעשות, התייאשתי ממזמן, כל ערב אני נמצאת לבד בבית, ולפעמים גם בוכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות