אני בן 25 כרגע בלימודי הנדסה שנה א' שהתחלתי אחרי תקופה ארוכה שהסתובבתי בחו"ל, גר ביחידת דיור אצל ההורים, עובד במשרת סטודנט שמאפשרת לי ללמוד וגם להיות בשקט כלכלי יחסית לסטודנטים אחרים.
התואר קשה...דורש ממני המון זמן השקעה ומאמץ ויחד עם העבודה והנסיעות הלא קצרות בכלל ללימודים לא משאיר אותי עם המון זמן פנוי לדברים אחרים כמו זוגיות או אפילו להנות מחיי הרווקות.
החברים הקרובים רובם עם חברות כבר המון זמן וגם הם עסוקים ככה שדי התרחקנו ולא מעט פעמים אני מוצא את עצמי נורא בודד ומתוסכל...אני מרגיש שזה משפיע לי על המוטיבציה ללימודים שאין לי כלום חוץ מזה וכבר פתחתי את הסמסטר בצורה רעה, שלא תבינו לא נכון אני מרוצה ממה שאני לומד ובחרתי תחום שמעניין אותי אפילו שאין כמעט בנות בתואר והמעגל החברתי שלי שם יחסית קטן ונשאר בגדר "חברים לספסל הלימודים". אני מרגיש שאני לא נהנה מחיי הלימודים כרגע ואפילו סובל, ברור לי שזה יכול להשתנות כי זה תואר של 4 שנים אחרי הכל אבל אני כבר במצב באמת דיכאוני, יש לי סיטואציה קשה במשפחה שאני לא יפרט לגביה ולפעמים אני אומר לעצמי שאני פשוט חייב לעבור לתל אביב קרוב ללימודים ולעזוב את העבודה בשביל לפתוח את עצמי לסביבה חדשה, פשוט אין לי אומץ לעשות את זה כי אני יודע שלחיות שם בתור סטודנט בלי עזרה כלכלית זה הישרדות(ההורים לא יכולים לעזור). אני מרגיש שאני לכוד ולא יודע איך להתקדם ולהוציא את עצמי מהמצב הזה...מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות