נכנסתי לדיכאון אחרי השחרור מהצבא. כבר לא אכפת לי מעצמי ואין לי משמעות. איך מתרוממים?

אני משוחרר טרי מהצבא. שירתי שלוש שנים ביחידה עורפית יוקרתית נחשבת. השירות היה לי תקופה נפלאה ואני חושב שזו התקופה שהכי נהניתי בה בחיים. בשירות הצלחתי ליצור קשרים חברתיים עם הרבה אנשים, באתי במגע עם הרבה בנות, צברתי ביטחון עצמי, מצאתי משמעות אמיתית בעבודה שעשיתי, ובכלל, הרגשתי נפלא. הייתי בבסיס דמות מרכזית, בולטת. זה יחס שלא קיבלתי בבית הספר. בגלל כל זאת, לא יכולתי לבקש שירות טוב יותר מזה.
עם הגעת השחרור מאוד חששתי, וכעת - בצדק. הפסקתי להתאמן כבר תקופה. השרירים שלי (שהיו מרשימים לפני כן) ירדו, אחוזי השומן שלי עלו, התחלתי לאכול לא-בריא, התחלתי להזניח את עצמי.
ככל שעובר הזמן, עולות יותר ויותר מחשבות על העתיד - מה יהיה? האם אצליח לעמוד בפסיכומטרי הנדרש כדי להתקבל למקצוע שאני רוצה? ואם לא, יש טעם בכלל לנסות ולהמשיך?
והשאלה הכי קשה לי - בת זוג: אני אוטוטו בן 22, בחיי נישקתי רק שתי בחורות בסה"כ. לא שכבתי מעולם. הכי קשה לי זה חוסר החום הנשי הזה. במצב שבו אני נמצא כרגע, אין לי ממשק עם בחורות. אני לא מרבה לצאת לברים ואני לא אוהב היכרויות דרך אפליקציות מפוקפקות.. מתי תהיה לי כבר זוגיות? ואם היא לא תגיע?

כואב לי לראות את המצב הנהדר שהייתי בו בתקופת הצבא שבו פרחתי כמעט בכל תחום לעומת המצב הנוכחי. אני מתחיל להזניח את עצמי כי אני לא רואה סיבה להמשיך ולעשות זאת. אין שום דבר שמחכה לי שם בחוץ למעט עבודה, וגם זה - בשביל כסף. לא בשביל משמעות אמיתית. נרשמתי כבר לקורס פסיכומטרי, אבל... לאן כל זה מוביל? אני סתם מרגיש שאני רודף אחרי דברים שגרתיים.. אני מרגיש בודד וחסר כל משמעות בפנים.

איך יוצאים מהלופ הזה? אני מרגיש שאני טובע...
תודה.