אני מרגישה כאילו אני קורסת לאט לאט, נכנסת לדיכאון, התחלתי גם לקום עם כאבי ראש בבוקר, אני פשוט לא עושה כלום, לא לומדת ולא עובדת. יש לי בן זוג וחברה טובה אחת, אין לי כסף ואני כל הזמן בבית.
אני כבר מעל חודש לא הלכתי לבית ספר כי אני לומדת בבית ספר פרטי נורא נוקשה, והמורים עושים השוואות בין התלמידים, מי שלא לומד ואפילו מנסה וקשה לו מבחינתם הוא כלום ולא עוזרים רק שופטים. ועכשיו יש לנו תקופת בגרויות ואני לא יודעת כלום אני פשוט מתביישת להראות את הפרצוף שלי שם בגלל זה אני לא באה. הייתי יכולה ללמוד אם מישהו היה עוזר לי. ואני גם לא עובדת כי במקום שאני גרה בו אין מקומות עבודה לילדים מתחת לגיל 18, חוץ מלאסוף כספים לעמותות ואוכל לנזקקים ועבדתי בזה אבל הפסקתי כי זאת הרגשה רעה לעשות מעשה טוב אך ורק בשביל כסף. אין לי גם חברות אני לא מתחברת לבנות גילי כי הן מדברות בדהכ על בנים ועל מועדונים ואני מרגישה שאין לי על מה לדבר איתן. גם המצב עם המשפחה נוראי, הם מאשימים אותי כל הזמן שאני לא לומדת וגורמים לי להרגיש רע כל הזמן במקום לבוא לקראתי ולתת לי מוטיבציה שזה מה שאני באמת צריכה, אני נכנסתי לדיכאון וקשה לי כל כך אני רוצה לשבור הכל או פשוט לישון כמה שיותר. אני כל כך ביקרותית כלפי עצמי ומאשימה את עצמי, מקללת את עצמי כל הזמן, אני מרגישה שאני פשוט קורסת נמאס לי מהכל אני רק רוצה שמישהו יבין אותי, מה לעשות? איך ממשיכים הלאה? איך להשיג מוטביציה איך לעאזאזל לקחת את עצמי ביידים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025