המצב שלי הוא מאוד מסובך, יש מישהו שאיכשהו יצא לי להיות איתו הרבה שנים באותה כיתה (גם אחרי עברי בית ספר וכאלה)ואף פעם לא היינו קרובים, אף פעם לא ממש דיברנו. אבל אחרי הקיץ עבדנו ביחד לתקופה קצרה וגם שם לא יצא לי להתקרב אליו במיוחד, אולי דיברנו קצת, ואיכשהו התחילו לי רגשות אליו.
כמו שאמרתי הוא מכיר אותי מהצד שנים, והיו שנים שהייתי ממש "עוף מוזר", היו לי חברות אבל גם היו כאלה (שהיום הם חברים שלו) שירדו עליי הרבה, אמרו לי דברים פוגעים בפנים ומאחורי הגב שהם חשבו שלא שמעתי, ולו גם הייתה תקופה שקצת נידו אותו חברתית אבל די מהר הוא השתלב והיום זה מטורף כמות החברים שיש לו, הוא נחמד אבל לפעמים קצת נגרר.
חברות שלי אומרות לי שהוא באמת יכול להיות ילד חמוד ומקסים, אבל באמת שכשהוא ליד אנשים מסויימים הוא נהיה ממש מפגר ומתנהג ממש חרא לאנשים ומגיע לי יותר טוב..
ואני גם חושבת שהוא יכול להיות ממש חרא, אבל בשורה התחתונה אני רוצה אותו וקשה לי לראות אותו כל יום בכיתה ולא לדבר איתו אפילו..
אין לי את הביטחון לבוא ולדבר איתו, זה גם נראה לי ממש מוזר פתאום מאמצע שום מקום להתחיל איתו שיחה, אין לנו הרבה במשותף ואנחנו מסתובבים עם אנשים שונים לגמרי, אנחנו טיפוסים שונים לגמרי ובאיזשהו מקום אני יודעת שאם בסופו של דבר יקרה משהו זה לא יחזיק הרבה זמן כי אנחנו פשוט לא מתאימים. אנחנו גם באותה כיתה שזה בכלל מוזר.
אבל למרות הכל אני עדיין ממש רוצה אותו ואני יודעת שאין סיכוי שזה ילך, חשבתי שהזמן זה מה שיעזור לי אבל הוא לא, זה כבר כמה חודשים ככה וזה הורג אותי.
מה כדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות