היי.
אז אמא שלי חולת סרטן כבר שלוש שנים, ועד אתמול (יום שישי ה9.11) התמודדתי עם זה יפה מאוד, וכך גם אמא שלי.
אתמול גיליתי שאמא שלי בבית חולים לאחר שאבא התקשר אליי ובישר לי את זה. באותו הרגע התחלתי לבכות ממש, ברמה שכמעט התעלפתי - ובמקרה בדיוק סיימתי את הלימודים שלי להיום, ובמקרה גם הייתי ליד המחנכת והחברה הכי טובה ככה שהן שמעו הכל בלייב.
הלכתי ישר לחברה הכי טובה שלי וקיבלתי המון תמיכה ממנה ומעוד הרבה חברות אמיתיות, מהמחנכת, מרכזת השכבה ומכמעט כל אדם טוב שמופיע לי בחיים. אני מתכתבת עם המחנכת ועם אמא של החברה הכי טובה שלי, ועם עוד חברות טובות ועם הרבה מבוגרים - בקביעות. בואו נגיד ככה שאתמול שברתי את שיא שיאי הגינס בכמות הצ'אטים...
קשה לי להתמודד עם זה. אתמול היא עברה ניתוח מסובך בראש ובריאות (לא יודעת בדיוק איזה) ועברה אותו בשלום, והיא מאוד מטושטשת כרגע. היא לא זוכרת כלום, אפילו לא את בעלה (אבא שלי). כשהוא ביקר אותה היום הוא שאל אם היא יודעת שהיא עברה ניתוח והיא בבית חולים, והיא אמרה כמו שיכורה: "למה אני צריכה בית חולים?"
אני בוכה כל יום. כבר הבנתי שאם היא שורדת, הבריאות שלה לא תהיה כמו פעם. אני יודעת שהסיכויים שהסרטן יחזור, גם אם היא תחלים ממנו - קיימים. אני לא רוצה לאבד את האדם הקרוב אליי ביותר. באמת שמתוך כל המשפחה - היא הבן אדם שאני הכי פתוחה אליו. אני כותבת את זה בדמעות קשות... בחיים לא האמנתי שאני אגיע למצב שבו אצטרך לבקש שכל מי שאני מכירה יתפלל בשבילה. זה פשוט... לא ייאמן.
בבקשה, תמיכה. בבקשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025