יש לי אחות גדולה.
היא כבר בת 23.
היא לא עובדת, כל היום ישנה ולא עושה שום דבר בבית.
היא לא עובדת כי היא אדם עצלן שאין כמותו.
היא לא מחזיקה מעמד בשום עבודה, וגם לא מחפשת שום עבודה לתקופות ארוכות. לא אשקר אם אגיד שהיא כבר החליפה יותר מ40 עבודות מגיל 18, אולי יותר.
היא תמיד חייה על חשבון אחרים כאילו ככה זה צריך להיות.
היא ישנה כל היום כדי לא לעשן, כי אין לה כסף לסיגריות.
כשהיא כן עובדת תקופה מסויימת (עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שהיא עבדה) כל המשכורת שלה נעלמת כלא הייתה על סיגריות ואוכל בבתי קפה.
"בזמנה הפנוי" היא יוצאת למועדונים, מקבלת סיגריות בחינם, אלכוהול בחינם.
שלא תבלבלו, היא לא במצוקה וגם לא בדיכאון, היא פשוט אוהבת לחפש תירוצים ללמה לא לעשות כלום בחיים חוץ מלצאת למועדונים ולישון.
בכל פעם שמנסים לדבר איתה (גם זה כבר לא קורה)
זה נהפך לריב, ולאף אחד אין זכות להגיד לה שום דבר.
במילים הכי פשוטות? היא עושה מה שבא לה.
אף גבר לא סובל אותה לתקופה ארוכה, וחברות נורמליות אין לה, כולן כמוהה. איזה אדם נורמלי יסבול אותה?
העניין הוא שכבר מזמן לא אכפת לי שהיא הורסת לעצמה את החיים, אכפת לי שהיא פוגעת בהורים והמשפחה.
הבעיה הכי גדולה שבגללה אני כותבת כאן בעצם, היא שאחותי לא משלמת ביטוח לאומי והחובות מצטברים ומצטברים.
ההורים שלי משלמים עלייה בלית ברירה
(להמנע מן הסתם מהוצאה לפועל)
השאלה כאן היא לא מה להגיד לה ואיך לשכנע אותה ולהסביר לה שככה לא חיים, ושהיא צריכה בגילה להתחיל לבנות לעצמה חיים.
לא אכפת לה מאף אחד מלבד עצמה, היא חייה חיים טובים בלי חובות, מלאים רק בזכויות, כולם יודעים שלא בכוונתה שזה יפסק.
ההורים שלי כבר ויתרו, אבל אני לא יכולה לקבל את זה, חייבת להיות ברירה במצב הזה.
מה אפשר לעשות?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות