כשהייתי ממש קטנה חוויתי התעללות פיזית מאבא שלי.. זה נמשך עד שהייתי בת 9 בערך. לא דיברתי על זה אף פעם עד שהייתי בת 13 וסיפרתי למישהו. מערכת היחסים שלי עם אבא שלי היא שאני מגיעה הביתה, הוא שואל אותי "קיבלת ציונים?" וזהו. הדבר היחידי שמעניין אותי זה שאני אכין לו קפה או אביא לו את זה או את זה. עניין הציונים מאוד חשובים לו. הוא נורא רוצה שאני אצליח מאוד. כשאני מביאה ציונים של נגיד 85 ומטה הוא צועק עליי ומעניש אותי. אני מפחדת שהוא יחזור למה שקרה כשהייתי קטנה. אני חיה בפחד כל שנייה. בכלל, הוא רוצה שהכול יתנהל לפי מה שהוא רוצה ואם לא הוא מתחיל לצעוק ואז אני פשוט מתאפקת שלא לבכות לו מול הפרצוף. כל מילה קטנה הכי רעה שהוא יגיד עליי תגרום לי להרגיש כ"כ רע עם עצמי ושאני באמת מה שהוא אומר עליי. בזמן האחרון הפכתי להיות סמרטוט ריצפה- אני פשוט בוכה ובוכה ואני לא מפסיקה כי אני מפחדת מה יקרה אם הוא יגלה שיש לי ציונים "גרועים". אני לא רוצה שהוא יצעק עליי ויעניש אותי. אני כל כך פוחדת כשזה קורה ואני לא רוצה להיות בעונש כי זו התקופה שבה אני צריכה ליהנות מהחיים ולשמוח ולצחוק אבל אני לא יכולה, אני לא מצליחה. לפעמים, כשאני חושבת על מה מצפה לי עם השנים אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. כלומר, זה באמת נחשב "לחיות" כשאת חיה בפחד כל שנייה שאת בבית ושמישהו אחר משתלט לך על החיים וכופה עלייך דברים שאת לא יכולה לסרב כי את מפחדת? מה אני אמורה לעשות? בסופו של דבר הוא יגלה את הציונים ואני פשוט לא יכולה שהוא יצעק עליי עוד פעם ויעניש אותי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות