האם להיכנס לקשר הזה או לברוח?

ראשית חייב לציין שכנראה הפוסט הזה יהיה ארוך , אני בן אדם כזה , אני אוהב לרשום ולרשום הרבה ולהוציא את כל מה שיושב על הלב , אז ראו הוזהרתם :)
אני בן 26 , אפשר להגיד שעד היום הייתה לי מערכת יחסים 1 רצינית למשך שנה , כל שאר המערכות היחסים שהיו לי לתקופות קצרות אני לא מחשיב אותם.
עברתי המון שברונות לב , המון אכזבות , התעסקתי המון בילדותיות של בנות ולא הצלחתי להיכנס לזוגיות יציבה מעולם..
זה אולי מוזר קצת לשמוע מגבר בגילי אבל אני מחפש קשר למטרת מיסוד , נישואין , משפחתיות , ילדים , לא מעניין אותי סטוצים ואני כבר מאוד רוצה ילדים משלי ומאוד רוצה משפחה משלי.
הכרתי לאחרונה בחורה יחסית קטנה ממני , בת 21 שיש לה ילד.
יש לה לב זהב , יש לנו סיפור חיים כמעט זהה , היא באותו ראש כמו שלי , היא רוצה משפחה , היא רוצה ילדים , היא רוצה להתחתן , היא רוצה מישהו שיאהב אותה ומישהו לאהוב אותו ועוד המון תכונות שחיפשתי בבחורה המון זמן והיה לי קשה למצוא.
לא אשקר אם אגיד שהיא לא הבחורה הכי יפה בעולם אבל יש לה אישיות טובה וחמה.
אנחנו מדברים כבר תקופה , בשיחות שלנו היא ציינה שהיא בחורה מאוד ביישנית והבטחון העצמי שלה מאוד נמוך ושאני אצטרך בעיקר להזיז דברים בקשר וליזום את רוב הדברים.
הבטחון העצמי שלה כלכך נמוך שהיא הייתה מדי פעם רושמת לי הודעות אחרי שהייתה אומרת כל מיני דברים "מקווה שלא הרסתי" , "מקווה שלא תברח ממני".
וכל מיני דברים כאלה שדי הורידו לי בשלב מסויים ובסוף הבלגתי עליהם כי אני לא רוצה לפסול ישר.
נפגשנו לראשונה לפני כמה ימים , נפגשנו ליד הבית שלה וישבנו בפארק (כן אני יודע שזה דייט ראשון הזוי אבל היא התעקשה שנשב ליד הבית שלה כי היה לה מחזור ובגלל עוד סיבות שהיה לה פשוט נוח להיות יותר ליד הבית) באמת הייתי צריך להוביל את כל השיחה , היא הייתה מאוד נבוכה , צחקה מכל מה שאמרתי ובאמת הרגשתי שהיא מאוד מחוברת אלי והיא גם מציינת את זה כל הזמן שאני מאוד חביב עלייה ושאני בן אדם מקסים ויפה.
הקשר בנינו סוג של מתחלק לשניים , בטלפון והתכתבויות ופנים מול פנים שהיא בן אדם אחר לחלוטין שקשה לנהל איתו שיחה בגלל שהיא מאוד ביישנית.
רואים בבירור שאין לה בטחון וזה די מוריד לי , מצד אחד אני מכיר בן אדם שאנחנו מדברים , צוחקים , משתפים חוויות בטלפון ומדברים שעות אבל פנים מול פנים היא בן אדם אחר לגמריי.
היא טענה שהיא מודעת לזה שהיא כזאת ושהיא מאוד מחבבת אותי ושהיא תמיד מתנהגת ככה ושלוקח לה זמן להקשר לבן אדם ולהיפתח ושזה לא לנצח.
בנוסף היא די לוחצת עלי להיפגש איתה בנוכחות הילדה ולהכיר אותה ולהתחבב אליה , ציינתי בפנייה שאנחנו קודם כל צריכים שיהיה בנינו איזשהו קשר הדדי ושיהיו לנו רגשות אחד לשני ושלפחות נגיע למעמד שאנחנו זוג לפני שאני נפגש עם הילדה שלה ועושים הכרות כי זה מוקדם מידי והיא ניסתה כמה פעמים לרמוז לי שאני אצא איתה ועם הילדה לאיזשוהו מופע ופגשתי אותה בסה"כ פעמיים.
היא ממשיכה לטעון שזה זמני, שהיא תפתח שזה לוקח לה זמן , לצערי כרגע אין לי כלכך רגשות אלייה , אני מחבב אותה אבל החוסר בתקשורת הזה בפנים מול פנים מאוד בעייתי בעיניי ואני לא רואה איך אפשר להתקדם .. אבל אני מאוד רוצה שזה יצליח , אני מאוד רוצה להכיר את הילדה שלה , אני מאוד רוצה זוגיות , יש לנו מאפיינים דומים ואם נהיה זוג אני חושב שזה יהיה מושלם מכל הבחינות.
בנוסף , היא עדיין ילדה מבחינתי , ההתנהגות שלה גם קצת ילדותית מדי פעם אבל היא בדר"כ מדברת כבוגרת ואנחנו מנהלים שיחות של בוגרים אז גם בזה יש איזשהו אישו.
ניהלתי איתה שיחה רצינית והסברתי לה כל מה שמפריע לי והיא הבטיחה לי שאם אתן לה זמן וצ'אנס היא תוכיח לי שהיא יכולה להיות הרבה יותר ממש שאני מצפה שהיא תהיה ושזה תמיד אצלה ככה בקשרים חדשים.
מה דעתכם ? האם כדאי לתת צ'אנס לקשר הזה ? או לוותר ..