חיים שלי קשים אני בדיכאון רוב הזמן מכיתה יב הבנתי שכבר משהו לא תקין בחיים שלי. שדברים שאמורים לקרות פשוט לא קורים, גדלתי בחינוך דתי למרות שאני חילוניה לחלוטין. עם משפחה כמו שלי לא צריך אוויבים, אמא שלי ואח שלי שונאים אותי והיתעללו בי מלא שהייתי קטנה, גם מכות הייתי מקבלת מהם, בית ספר רוב ההפסקות הייתי לבד כי לא היתחברתי לבנות הדתיות בכלל, ייתי בכיתה רק של בנות.. אין מורה שלא ראה את המשבר שלי שאני לבד הולכות משיעור לשיעור, גם לא הגעתי לבית ספר הרבה והעדפתי להישאר בבית.
בתאריך גיוס שלי היתגייסתי וחשבתי ששם יהיה לי יותר טוב גי אני יכיר חבר'ה ואנשים.. בסוף שום דבר לא היסתדר בצבא והייתי בוכה מלא על ריתוק ועונשים ברחתי מריתוק מרוב הפחד שלי לישון בבסיס, באותו יום לקחו אותי לבית חולים סיפרתי להם שאני רוצה להיתאבד וככה יצאתי מהצבא על 21, 2 חברות שלי אחרי שיצאתי ירדו עלי איזה תקופה רעה זאת הייתה הם צחקו עלי ומשם הפסקתי לדבר איתם , עכשיו אני חסרת מעשה בבית אין לי מטרות אין לי לאן ללכת כל בוקר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני בוכה מלא רוב חיי זה בחי אני חייבת עזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות