אני בזוגיות ארוכה של 10 שנים.
שלוש שנים אחרי שאני ובת זוגתי היינו יחד, פגשתי מישהי והתאהבנו.
זה היה מהדברים האלו שקורים בלי לתכנן או לחפש אותם. פשוט נפגשנו כמה פעמים במסגרת העבודה שהיא לא כל כך קונבנציונלית והיה לנו חיבור מדהים.
רציתי לעזוב את בת הזוג שלי והיא כבר עזבה את שלה אבל משכתי את זה כמה שבועות עד שבת הזוג שלי גילתה והכל התפוצץ.
ידעתי שאני האיש הרע בסיפור.
הלב אמר לי שזה היה קראש שיצא משליטה ובת הזוג שלי היא הדבר האמיתי.
חתכתי את ההיא מהחיים שלי, לא דיברנו מאז וגם כשהיא ניסתה ליצור קשר הבהרתי לה שהלב שלי לא מסוגל להתמודד עם זה יותר אז בבקשה שתפסיק.
7 שנים עברו מאז, אנחנו אספנו את השברים והמשכנו לאט לאט הלאה.
מאושרים, אוהבים וביחד.
אבל עמוק בלב, לפעמים אני עדיין חושב על ההיא ומרגיש שאני עדיין אוהב את ההיא.
לא במקום בת הזוג שלי, לא יותר מבת הזוג שלי אלא בנוסף.
אני לא אעשה עם זה שום דבר ואני מאמין שהזמן ימשיך לדחוק ולגרום לזיכרון הזה לדההות. אבל כשהרגש הזה עולה אני מרגיש אשם ולבד כי אחרי כל הזמן והדברים שקרו בדרך אני לא יכול להרשות לעצמי לספר את זה לאף אחד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות