אז ככה אני בכיתה י אנחנו באותה השכבה ובאותו הגיל.
זה התחיל מהתכתבויות ועבר לפנים מול פנים. אני פשוט מרגיש שכל מה שבא לי זה להיות איתה לחבק אותה לשמור עליה אני מת עליה אני מת על המבט הזה שלה שמראה לי שרק היא מבינה אותי באמת בעולם הזה שלא נדבר על הצחוק שלה על החיוך שלה שפשוט כובש לי תלב כל פעם מחדש ולא משנה מה יהיה לי באותו היום היא תהפוך לי את העולם מרע לטוב בשנייה אני רק רואה אותה וכבר הכל משתנה אצלי כל מה שבא לי זה להיות לידה להיות שלה להיות איתה לחבק אותה לשמור עליה... היא לא יוצאת לי מהראש כל מה שאני חושב עליו זה עליה אני מת עליה אפילו כשהיא מדברת איתי קשה לי להסתכל לה בעיניים מרוב שאני מתבייש אני מסתכל לה בעיניים וישר מסתכל על הרצפה אני חולה עליה והכי כואב שהיא אפילו לא יודעת את זה עד שהתחברתי אליה קרתה אי הבנה שגרמה לה לכעוס עליי ועכשיו כבר שבוע שאני לא מדבר איתה אני לא יודע מה לעשות אני פשוט מתחרפן תעזרו לי מה לעשות איך להשלים איתה ?
נימאס לי מהמשחקי אגו האלה למה היא לא פונה אליי לא מפריע לה שפתאום אנחנו לא מדברים ? לא אומרים שלום בבית ספר ?
אפילו כשהתחלנו להכיר והתביישתי להגיד לה שלום ולחבק אותה בבית ספר אז כשנפגשתי איתה ועם החברות שלה היא אמרה לי שאני יתחיל להגיד לה שלום... לאן כל זה נעלם לא אכפת לה כבר ?
אחרי שתגידו לי איך להשלים איתה איך אני גורם לה להתאהב בי מה לעשות ?
באמת שאני לא מבין פשוט לא אכפת לה ?
היא כל החיים שלי כל מה שאני רוצה זה להיות איתה ואל תגידו לי שאני קטן מידיי ואני רק כיתה י....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025