היי אני נועה,אני בת 15 ואני בכיתה ט,אני לא מבינה מה קורה איתי,רק לאחרונה התחלתי להבין שמשהו באמת לא בסדר,תמיד אנרו לי גיל ההתבגרות זה גיל מבלבל ולחוץ ועצוב,אבל ויש אבל גדול,אני בן אדם מאושר,אני אדם מאוד שמח,אבל עם זאת יש לי עצב ולחץ לא ברורים,אז יש לי טיפה בעיות אז מה?,אני לא מתחוננת עליהם כי אני תמיד מבינה שזה כל כך שטותי ויש אנשים שנלחמים על החיים שלי ומי אני שיתלונן על איזה שטות,אבל פשוט לאחרונה הבנתי שכנראה זה הבעיה,הבעיה זה אני,יש לי עצב לא ברור,מאוד לא ברור,יש לי חברות,ומשפחה,והכל באמת ברוך השם,אבל אני עצובה ומסתגרת בעצמי,אני תמיד מקשיבה ומייעצת לאנשים אחרים בזמן שאני בחיים לא מבקשת עזרה,מעולם לא ביקשתי עזרה מאנשים,תמיד חשבתי שאני יכולה לשנות הכל והכל במוח שלי,אבל עם כמה שאני מנסה משהו דפוק פה,יש לי תקופות שאני אוכלת 3000-4000 קלוריות ביום,ויש תקופות שאני אוכלת 500 קלוריות ביום,וזה לא מקטע של להרזות,אין לי תאבון,ויש תקופות שאני רודפת אחרי הארוחה הבאה,ואני פשוט באמת חושבצ שפעם אחת כל העניין לא קשור לגיל ההתבגרות שתמיד אומרים שיש עליה וירידה במצבי רוח וכל השיט הזה,אני באמת לא רגילה לבקש עזרה,ואני תמיד לא רוצה גם,פעם אחת בחיים שלי אני חושבת עם לבקש עזרה,אני לא יודעת מה קורה לי,כי כמו שאומרים ״החיים שלך דבש״ החיים שלי באמת מאוד טובים,אבל אני לא מבינה למה אני גם מאוד עצובה,אמא שלי רואה את זה אני חושבת,היא כל הזמן מנסה שהיה לי טוב,אז היא הולכת וקונה לי דברים,ועושה הכל בשבילי באמת,אני לא ממש ידבר על אבא שלי כי לא יודעת אבא שלי הוא אחר הוא לא יודע איך לעזור לאנשים מבלי שמבקשים עזרה,אני יודעת שכתבתי מגילה אבל זה ממש מה שעל הלב שלי,אני לא יודעת עם זה קשור באיזה עניין אבל אני גם סובלת מהפרעות קשב וריכוז חמורות,מהתקפי עצבים נוראיים,מהפרעות שינה,ולאחרונה שיתוקי שינה,מאז שאני קטנה היה לי הפרעות שינה,ואני גם יודעת להתמודד איתם,אבל בשנתיים האירונות זה הפרעות שאני פשוט לא מצליחה,אז אחרי המגילה הזאת,אני לא יודעת מה לעשות,אני לא יודעת עם אני צריכה עזרה,ואני מפחדת ללכת ולבקש ואז שאנא שלי תגיד לי זה גיל ההתבגרות והשיט הזה,אני צריכה עזרה,אני באמת צריכה עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות