אז ככה אני וחבר שלי עוד חודש שלוש שנים עברנו בהם הכול מהכול ואפשר להגיד שניצחנו את הכול ונשארנו יחד היה לנו חלומות גדולים להמשכיות כבר חצי מהקשר שאני מבולבלת לגביו ושאני שואלת את עצמי למה זה קורה אין תשובה כי אני מרגישה אהבה וחיבור עצום אליו אבל משהו לא עובד לי הראש שלי מבולבל זה תקופה שאני 100 אחוז רוצה אותו ואז מגיעה תקופה שנמאס לי ממנו כבר ומחפשת אותו בפינה שאני מרגישה ככה מיבחינתו הקשר במצב מצויין ואני זו שהורסת אולי הוא גם צודק אבל יש המון דברים באופי שלו ההכי קטנים שמפריעים לי אני נכנסת לגיל 18 ורוצה להנות ולטעום ולחוות והכול איתו אבל הוא בראש אחר מעדיף תבית מרגיש לי נאחס איתו אני יוזמת הכול שנצא והוא רדום אם אני לא יזום ויעשה טוב לו במקום שלו ושאני אומרת לו על זה הוא אומר זה אני ומוכן להשתנות רק לחלק מהדברים אני מרגישה שמצד אחד טוב לי איתו מצחיק לי כיף לי יש אוזן קשבת תמיד מקום מקלט אצלו ומצד שני אני מרגישה שהוא מכבה אותי כאילו משהו בי לא שלם לגמרי שאני איתו תמיד מחפשת מה רע ואיך יהיה בלעדיו עברתי איתו המון כאב בהתחלה ועכשיו שהכול כביכול הסתדר אני כבר לא רוצה ושאני באה להפרד ממנו זה מחזיק יומיים וישר חוזרת אליו כי קשה לי בלעדיו אני אוהבת אותו אבל משום מה התת מודע שלי גורם לי להתבלבל לרצות לפרק הכול תחושת מיצוי למה זה קורה לי למה יש בי רצון לפרק הכול גם בלי יותר מידי סיבות מוצדקות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות