לקחו לי את הכלב לפני חצי שנה ומאז אני מתמדדת עם התקפי חרדה מתמשכים

עברנו דירה למקום לא ידוע והכלב היה נטל על ההורים מבחינה כלכלית ומבחינת מגורים וגם לכלוך. יום אחד יצאתי עם החברים שלי וכשדיברתי עם אמא שלי שיחה רגילה בטלפון היא אמרה לי שלוקחים אותו מחר, מתחילת העלאת הרעיון הייתי נגד. כשההורים שלי התגרשו ואיבדתי את אבא שלי הכלב הזה העביר איתי את כל מה שהיה לי חסר. כשהגיעו לקחת אותו יצא לי לדבר קצת עם מי שלוקח אותו הוא היה קצת נחמד אבל ניסה לצחוק איתי ולא הבין שהייתי רצינית כשאמרתי לו שהוא ישרוף לי את הנשמה בעוד כמה דקות. לקחו לי אותו מול העיניים שלי ובאותו יום איבדתי את זה, לא הייתי אני והגעתי למצב של ניסיון אובדני וכושל. הגיע יום כיפור ובצאת כיפור (שבועיים אחרי המסירה) אמרו לי שאותם הבעלים שלקחו לי את הכלב מכרו אותו כבר ביום השני שהיה אצלו. שבוע אחרי קיבלתי את ההתקף חרדה הראשון שלי שהגיע בתדירות של 3 התקפי חרדה ביום, כל יום. אחרי 3 חודשים התדירות ירדה להתקף חרדה אחד בכל יום.היום אין לי מושג איפה הכלב, מה איתו, אם הוא עוד בחיים? תוכלת החיים שלו לא ארוכה (בין 8-10 שנים והיה אצלי 7 שנים) אמא אומרת שאין דרך להגיע לבן אדם שהכלב נמצא אצלו, היא יודעת את האזור מגורים ולא יותר מזה (אזור השרון) ההתקפי חרדה מלווים אותי מכשהוא עזב ועד עכשיו. בגלל שאין קשר עם האבא אז אין לי אפשרות להעזר בפסיכולוגים או אפילו טיפולים תרופתיים או רופאי משפחה לפעמים, כשאין הסכמה של שני הורים הכל מסובך יותר.
האם יש לי דרך לאתר את הבן אדם שמחזיק בכלב שלי רק כדי לתקשר איתו אולי ולשמוע שהכל בסדר עם הכלב שפעם יכולתי לקרוא לו שלי. אמא שלי לא מוכנה לשמוע על רעיונות שקשורים בלראות את הכלב בעניין הטיפול בהתקפים (חרדה) אבל אני יודעת שזה הדבר שגורם להם להמשיך ושהאי ודאות לא תורמת, בטח כשאין לנו הרבה זמן (תוכלת חיים קצרה).
תודה