היי, לפני שאני אכתוב את מה שאני מרגישה ואשתף אתכם בהרגשות שעוברות עליי, אני רוצה להגיד לכם תודה שבכלל נכנסתם לשאלה שלי.
אני פשוט לא יודעת איך להגדיר את המצב שאני נמצאת עכשיו כרגע, בגדול אני מבינה ועם כל הבידוד של הקורונה שאני שונאת את עצמי. אני לא אוהבת בעצמי שום דבר, אני לא אצא מסכנה ואני גם לא מצפה ורוצה שתעלו לי את הביטחון כי אין לי צורך בזה. יש לי חברים ומשפחה תומכת ואנשים שאוהבים אותי,אבל אני פשוט מרגישה שקועה עמוק בפגמים שיש לי ביופי החיצוני, השיער שלי, שכולם חושבים שהוא מהמם וחלק והאמת היא שאין יום שאני לא חושבת על לגלח אותו מרוב שהוא הרוס, מגורזל מהשורש ונפוח. אני לא אוהבת את הגוף שלי, אני מסתכלת על המראה ודי שונאת את מה שאני רואה. אני מנסה להתעלם מה״בעיות״ ואז זה מכה יום אחד ולא באלי אפילו לצאת מהמיטה שלי.האם עוד מישהי/ו במצב כמוני? איך אתם מתמודדים ולא רוצים פשוט להיעלם מהעולם ברגעים האלה? אולי אני מגזימה אבל כרגע אני במצב שאני מרגישה שלא יצא ממני כלום ואני פשוט מכוערת ובחוסר ביטחון מוחלט, אשמח לעונים, שוב תודה שנכנסתם ואני מקווה שזה יעבור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות