אני מרגישה שהבן זוג שלי מתנהג כמו ילד קטן. כשהוא לא מרוצה ממשהו הוא זועף ונסגר, הוא לא יודע לדבר על הרגשות שלו בבגרות. הוא יכול לפעמים לנסות לעשות עליי רושם נגיד ו"לשחק אותה גבר", לפעמים הוא רוצה דברים כאן ועכשיו ולא מוכן להסתכל על התמונה הגדולה. לפעמים הוא כאילו נגרר אחריי ולא מחליט לבד. קורה שהרבה פעמים אין לי סבלנות אליו. הרבה פעמים אני שומעת את המשפט שכל הגברים הם כמו ילדים ושאישה מגדלת ילדים וגם את בעלה וכל מיני כאלה. ואני תוהה אם זה באמת נכון אז אם אם כל גבר יהיה לי את הצרות האלה אז אולי לא שווה להיפרד ממנו וכן שווה "לחנך" אותו, או לעשות ממנו גבר או איך שתקראו לזה... . מצד שני זה לא שהבן זוג שלי ילדותי בשאר הדברים שלו, העבודה שלו רצינית ודורשת הרבה אחריות וגם הוא יודע לדאוג לעצמו ויש לו רכב שהוא מחזיק לבד. אבל זו כן מערכת היחסים הרצינית הראשונה שלו אבל לפעמים נמאס לי ובא לי שהוא יבין דברים בעצמו ואז אני חושבת להיפרד ולהיות עם מישהו נגיד בן 30 שכבר עבר דבר או שניים בחיים ויודע להתנהג. מה כדאי לי לעשות? אנחנו לא הרבה זמן ביחד, רק כמה חודשים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות