שלום
האמת שאין לי עם מי לדבר, אין לי חברים או ידידות והמשפחה הם לא מבינים אותי, אז ככה: הייתה לי חברה והיינו ביחד במשך שנתיים הכרנו בצבא וכיום שנינו משוחררים, הקשר שלנו בתקופת הצבא התבסס על פעם או פעמיים בחודש שנפגשנו ובאזרחות (שזה רוב הקשר) מתבסס על סופי שבוע בגלל שאנחנו גרים רחוק אחד מהשנייה.
לאחרונה אנחנו רבים ומתווכחים הרבה, והרגשתי ממנה שהיא די מזלזלת בי ותמיד כועסת (עכשיו היא נמצאת בתקופה של לימודים ועבודה כנראה זה גם קשור), בכל אופן בפעם האחרונה שהיא באה אליי רציתי להיפרד או יותר נכון לקחת הפסקה כדי לארגן את המחשבות שלי לגבי הקשר, דיברנו על הקשר ביננו והיא שאלה אם אני אוהב אותה, ועניתי שהאמת שאני כבר לא יודע כי אני גם נמצא בתקופה מבלבלת ומאוד לא פשוטה ואחרי זה גם עניתי שאני אוהב אותה אבל פחות ממה שהיה בהתחלה.
כשדיברנו גם אמרתי שאני חושב שהיא צריכה למצוא מישהו יותר טוב ממני, שיותר מתאים לה, יש לי דימוי עצמי נמוך (והיא סירבה לזה והאמינה בי למרות שאמרתי את זה) ושהקשר ביננו לא מתקדם לשום מקום ובסוף יצא שאנחנו בהפסקה (סיימנו בתור ידידים), ואמרנו נראה איך נסתדר לבד ומה יהיה והיא לקחה את זה די קשה כי היא עדיין אוהבת אותי והיא גם רגישה, היא גם תמיד אומרת שהיא לא תמצא מישהו כמוני אף פעם, ובאמת שהיא בנאדם טוב עם לב זהב, מקסימה ואוהבת והיא היחידה שיכלתי לדבר איתה ושתמיד שם בשבילי (אני לא יודע איך יראו החיים שלי בלעדייה), אבל כמו שקראתם משהו לאחרונה השתנה,
הגיוני שפתאום האהבה יכולה לדעוך?
איך אני יודע אם אני באמת אוהב אותה?
בנוסף, האמת גם שזו האהבה הראשונה שלי, מצד אחד כיף לקום בבוקר ולדעת שיש מישהי שבאמת אוהבת אותי למרות כל החסרונות שלי ומצד שני לא הייתי עם אף אחת אחרת חוץ ממנה אז יש כאן גם צורך בעוד נסיון לפני שמתחתנים עם החברה הראשונה (אני גם לא אחד שבוגד). וכל הנושא הזה די מציק...
אני לא יודע מה טוב בשבילי ואני מפחד שעשיתי טעות, מה אתם חושבים?
תודה לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות