אני אוהבת את חבר שלי הכי בעולם, הוא חם, אוהב, איש משפחה, תמיד תומך בי ומחזק אותי.
מכל הבחינות של הזוגיות הוא מדהים, תמיד חושב עלי, תמיד מביא לי מחוות קטנות, תמיד מפנק אותי, והוא יוריד בשבילי את הירח ואני כמובן בשבילו. בקיצור בן אדם נשמה, וכל הסובבים אוהבים ומעריכים אותו.
הדבר היחידי שמפריע לי הוא שאין לו מקצוע, אין לו בגרות, אין לו תואר והוא גם לא יעשה תואר.
אנחנו ביחד כבר 4 שנים ובהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות כי הייתי בטוחה שהוא ימצא את הדרך שלו.. אבל הזמן עובר והוא לא מתקדם, כל פעם הוא ניסה משהו אחר ולא המשיך, ועד עכשיו הוא לא יודע מה לעשות בעתיד.
זה מפריע לו, והוא יודע שזה מפריע גם לי (מאוד) וגם אמרתי לו שאני לא יכולה להתחתן עם בן אדם שלא יודע מה הוא יעשה בעתיד (הוא אמר לי לתת לו זמן ולסמוך עליו.. אבל אני מפחדת שהזמן עובר ואני מבזבזת את הזמן שלי)
עם כל האהבה שלי, האם זה מספיק?
אני עם תואר, חושבת על קריירה ודוחפת את עצמי.
ומרגיש לי שמכל הבחינות הוא מדהים, חוץ מהפן הזה.
מה לעשות? לוותר?
אני אוהבת אותו, אבל לא יכולה לחיות כל החיים בתחושת תסכול שהוא לא עושה עם עצמו משהו ולא דוחף את עצמו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות