אז ככה...
חבר שלי עזב אותי לפני חודש.
היינו כמעט שנתיים ביחד והיו לנו תקופות יפות אבל לאחרונה היה די רע לשנינו.
היינו רבים ומתווכחים אבל עדיין אהבנו..
הוא עזב את הדירה המשותפת הוא אומר שהיא עזב כי לא טוב לנו ביחד.
וכל מה שעשיתי כדי להוכיח לו שאפשר להצליח לא עוזר.
ניסיתי שנלך לטיפול זוגי אבל אחרי הפגישה הראשונה הוא הודיע שהוא לא מעוניין יותר.
אני שבורה, הוא עזב בתקופה שהכי הייתי זקוקה לו אחרי פיטורים, ועכשיו עם לב שבור ודירה שכורה להתמודד איתה.
זה נראה כאילו הכי קל לו בעולם, הוא יוצא מבלה עם חברים ואני מנסה גם כן אבל תמיד חושבת עליו.
לפני הפרידה האשמתי אותו שאכפת לו מחברים שלו יותר ממני ואני מבינה עכשיו כמה זה נכון...
אני יודעת שמגיע לי טוב יותר מזה.
אבל אי אפשר להתווכח עם רגש.
במיוחד שכל מה שאני זוכרת זה איך הוא היה בהתחלה ואני יודעת שזה מסתתר שם איפושהו מתחת לכל המגננות שהוא לבש על עצמו בשנתיים האלה.
קשה לי שהוא לא הצליח לראןת כמה הייתי צריכה אותו..
וקשה כמה הוא לא רואה את הגעגוע שלי ואת הנכונות שלי להעלות אותנו ואת הזוגיות למקום טוב ויפה יותר מהזכרונות הכואבים שנותרו.
אני מנסה להבין למה הוא לא שיתף אותי התחושות שלו כדי שננסה להציל את הזוגיות אלא פשוט קם והלך.
אני מבולבלת וכואבת אבל רק מקווה שיחזור כדי שננסה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות