אוףףףף נמאס לי. הכרתי מישהו, בן גילי, ניכר שהוא אהב אותי. כך חשבתי. מערכת יחסים של "און אוף", עם קיום יחסים כמובן. אף פעם לא היה בינינו קשר של מחוייבות. לפחות לא הגדרנו את זה כך. זה קשר שהיה בשלבי התפתחות... ולכן עוד לא הגדרנו זאת עם מחוייבות.
בקשר שהיה, אני זו שתמיד יזמתי, התקשרתי, שלחתי הודעות. והוא אף פעם לא עונה. אבל אף פעם לא עונה. מדהים.
תמיד עם תירוצים: "הייתי בישיבה", "הייתי בדיון", "הייתי עם אנשים". "נרדמתי". "הייתי באירוע".
די! מספיק עם זה כבר! כבר אפשר לסבול תירוצים?
אבל כשהייתי מחייגת ממספר חסום, הייתי מקבלת ממנו מענה בצלצול הראשון....
והייתי מנתקת.
זה גרם לי להרגיש לא טוב עם עצמי. הרגשתי אפס. קצת יחססססס!!
אתמול שכבנו, נהנינו, ולמחרת לא עונה?? באמת נו! מה נסגר?
די! כבר לא יכולתי יותר!
לכן, שלחתי לו הודעה לפני יומיים: "אתה לא חוזר, ולא עונה, אני לא מתכוונת להתחנן. אל תתקשר אליי לבקש הסברים - כי לא אענה לך, בדיוק כפי שאתה לא עונה לי".
וזהו. הוא ממש לא מתקשר.
פעלתי נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025