אני ממש אובססיבית לחבר שלי. מתחילה להרגיש שזה מפריע לי. מה לעשות?

יש לי בעיה קשה. אני אובססיבית לחבר שלי בקטע אחר.. אנחנו ביחד כמעט שנתיים.
אני חושבת שהבעיה נוצרה מזה שכשהכרנו בהתחלה - הינו מדברים כל היום. היינו מדברים בוואטסאפ מהבוקר, איך שאנחנו קמים, ועד הלילה רצוף. פה ושם אחד מאיתנו היה עונה אחרי דילאיי של חצי שעה או פתאום נעלם לשעה, אבל אף פעם במשך היום לא אמרנו ביי אחד לשני. גם כשהוא היה בעבודה או גם כשהוא היה רואה משחק כדורגל או גם כשהוא היה יושב עם חברים הוא לא היה סוגר את השיחה, הוא פשוט היה עונה תוך כדי הדברים שהוא עושה פשוט בדילאיי. כנ"ל לגביי זה שהוא בנהיגה, הוא פשוט היה רושם אני בנהיגה ואח"כ השיחה ממשיך רגיל. לא היה אצלנו את הקטע של "שיהיה יום טוב מאמי, נדבר יותר מאוחר" וזה היה מגיע למצב שמשעה 8 בבוקר ועד הלילה רק דיברנו. וזה היה ככה תקופה ממש ממש ארוכה לפני שנהיינו ביחד.
בלילות בכלל היינו יכולים לגלוש את זה עד לשעה 2 בלילה בכיף.
אבל זה היה בהתחלה.

ולאחרונה מהערות של אנשים\הרגשה אישית שלי כלפיי עצמי הבנתי שיכול להיות שמשהו מסויים בקשר לא תקין ואני אפרט אותו:
* אני מרגישה שאני לא חיה את החיים שלי חוץ ממנו. שזה אומר שאני עסוקה רק בלדבר איתו, לא משנה איפה אני, ועם מי אני נמצאת, שום דבר וכלום לא מעניין אותי, אני לא מתייחסת למה שקורה סביבי. לפני כמה ימים ישבתי עם חברה בצהריים והיא יושבת מולי, ואני מנסה גם להקשיב לה וגם לענות לו, ופשוט הגעתי למצב שהיא חוזרת על המשפט שלה שוב ושוב ושוב ושוב ואני תקועה רק בפלאפון ולא מתייחסת אליה. מידי פעם זורקת איזה "אה באמת?" אבל לא מבינה מה שהיא אמרה באמת. והיא שמה לב לזה
וזה בכל התנהלות אחרת. כשאני אצל סבתא שלי אני לא מתעסקת בה ובדודה שלי, אני חיילת אז בצבא במשך כל היום מצידי לדבר איתו ולא להתייחס לאנשים.. וגם כשכבר באים לדבר איתי אני מתנהגת כמו שהתנהגתי עם החברה למעלה ^

או שאני יכולה נניח לדבר איתו שעתיים בפלאפון (באמת שעתיים על השעון, נניח משמונה בערב עד עשר בלילה) ותוך כדי השיחה יש לי ממתינה מחברה שלי. אחרי שאני אנתק את השיחה איתו, אני לא אתקשר לשאול מה היא רצתה, אני פשוט מסוגלת להמשיך לדבר איתו אחר"כ בוואטסאפ ולא מעניין אותי כלום. וחברות שלי כבר כועסות ורותחות על העניין הזה שהוא לא מכוונה רעה בסך הכל, אבל אני אפילו לא חוזרת לטלפונים. אני הזויה.. אני יכולה לסיים איתו שיחה של חמש שעות ואז להמשיך לדבר איתו בוואטסאפ וגם לא לענות לאנשים. מה נסגר איתי?

עזבו את זה שהמצב שבאמת הרחיק לכת זה שנניח אני יודעת שאני אפגש איתו בשעה 8 בערב. ועכשיו 6 בערב.. אפילו שאני יודעת שאני הולכת לראות אותו אני אדבר איתו כל הזמן הזה עד שניפגש! אפילו שאני רואה אותו עוד דקה. חוץ מפעולות שהם באמת הכרחיות לעשות אני לא משחררת את הבן אדם לדקה וחצי.
או שמצב יותר גרוע- אני יכולה להיות אצלו כל הלילה, לחזור ממנו ועדין להמשיך לדבר איתו כשאני חוזרת ים , בקטע של לענות לחברות שלי\לאנשים\להורים שלי חצי מילה וזהו. וכאילו מה נסגר איתי היתי איתו עכשיו 7 שעות.

אני מרגישה שאני לא מתרכזת במה שקורה סביבי ואיבדתי שליטה וריכוז עם העולם החיצון ויותר גרוע אני לא מרגישה שמישו אחר מענין אותי חוץ ממנו. גם לא מוצאת עניין בלדבר עם אנשים אחרים.. כאילו כלום לא מענין. אני לא צריכה לעדכן אותו על כל פלוץ שאני עושה. אני לא צריכה לא לראות בעיניים 24\7 ולראות רק אותו. ואני יודעת את כל זה, אבל אני באמת מרגישה שאין לי עניין באנשים אחרים ובעולם בכלל.

והבעיה זה שהוא הרגיל אותי להיות ככה.
ובזמן האחרון אם אני שולחת לו הודעה והוא פתאום כמה דקות לא עונה\בעבודה אני יכולה ממש להתעצבן מזה וכוסאמק לא רוצה להיות תלויה בו.

אינלי מושג אם העניין הזה מפריע גם לחבר שלי או לא, אני חושבת שלא כי הוא זורם ממש עם כל זה ואפילו יוזם בדיוק כמוני. אני יודעת בוודאות שהוא במצב יותר טוב ממני כי לפעמים כשאני מתקשרת אליו והוא בממתינה, הוא עובר לממתינה אז אני שואלת אותו עם מי דיברת והוא אמר עם X (חבר שלו), או שהוא פתאום זורק לי "ישבתי עם מישהו בעבודה והוא אמר לי ככה וככה" וכאילו מה נסגר איתך איך אתה מצליח לשריין בינינו

מה עושים? אני פשוט לא יודעת איך להתנתק ולשחרר מזה.