היי לכם אני אנונימית בת 16.
אף פעם לא היה לי חבר ובכללי אין לי ממש חברים. אני טיפוס מאוד מופנם וקשה לי לשחק אותה כמו מישהי שאני לא. נורמות חברתיות, לזרום ולצאת למסיבות זה פחות הקטע שלי אבל אני כן רוצה חברה וילדים שיאהבו אותי, פשוט יש לי חרדה חברתית לא קלה מסיטואציות שעברתי. הפכתי להיות סגורה והרבה אנשים לא באמת הבינו אותי וחשבו שאני סנובית או מתנאשת.... ואז הוא הגיע. נקרא לו דני.
את דני הכרתי בתחילת השנה באיזו מסיבה (תחילת הלימודים) ומאז לא נפגשנו, הוא עבר לגור בעיר אחרת. אחרי כמה חודשים היה לי משעמם ופתאום ראיתי אותו בקבוצה בווצאפ, אז פשוט שלחתי לו הודעה והתחלנו לדבר. השיחות שלנו היו מאוד עמוקות ולקחו בערך שעה וחצי שעתיים, ככה פעם פעמיים בשבוע ולפעמים יותר. פתאום מצאתי מישהו שעבר דברים כמעט כמוני, מישהו שכל כך דומה לי ובוגר, אמיתי וכנה.... זה ישמע אולי מגוחך אבל נדלקתי עליו, די התאהבתי בו.
הבעיה שיש לי ראיה די צינית לעולם, שוב, עברתי לא מעט אבל אני לא אפרט על זה. הוא ניסה לעזור לי הרבה אבל מפעם לפעם הרגשתי שהוא מתחיל לשים אותי בכיס הקטן שלו.
ניסיתי לוותר עליו פעם או פעמיים, וזה לא היה נראה לו כמו ביג דיל, הוא לא ניסה למנוע ממני להפסיק לדבר איתו. לי זה היה קשה כי יש לו חברים יותר ממני (אפילו שגם הוא סובל מבעיה חברתית) ואני די בודדה אז קשה לי לשכוח את מי שהתחברתי אליו. עם הזמן הוא הפסיק להתחיל שיחות, ואז ענה לי בתשובות קצרות, סיים את השיחות לפני ובסוף הוא גם התחיל אפילו לסנן. כמו התנשאות כזאת אולי, או שהוא לוקח אותי כמובנת מאליו, או שאולי זה סתם בראש שלי? חשוב לי לציין שאני ילדה שקשה לה לפתח ולשמור על קשרים לזמן ארוך אבל הוא סיפר לי ואני סיפרתי לו דברים שלא סיפרנו לאף אחד, היינו מאוד פתוחים וסמכנו אחד על השני אבל אני לא מבינה אחרי הכול - האם הוא אהב אותי או שסתם שיחק איתי כי משעמם לו?
פרט נוסף, אני לא אחת שמשחקת משחקים, אני לפעמים מאוד כנה עם אנשים. כלומר, אני לא מנסה לשחק אותה "קשה להשגה" או מסכימה עם כל מה שהקראש שלי אומר, אם אני מרגישה שאני אוהבת אותו או נפגעת ממנו, אני פשוט אגיד לו.
אתמול שלחתי לדני הודעה שאני יודעת שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ומספיק אנשים עשו לי את זה ושנמאס לי ממנו. הודעה ארוכה ובאמת מלאה ברגשות וכל שהוא הגיב היה אמוג׳י של "אוקיי".
אני באמת לא יודעת מה הוא רוצה, מצד אחד הוא סיפר לי והיה פתוח כל כך וגם היו רמיזות לכך שהוא גם אוהב כביכול, מצד שני הוא התחיל להתנהג באופן די מעצבן שהוא שם אותי בכיס הקטן.... הוא בכלל יצטער עם עצמו עם העובדה שהוא "הפסיד אותי"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות