היי. אני אפרט קצת על ההרגשה שלי.
אנשים נותנים לי להרגיש שאסור לי להיות עצובה אף פעם כי אני צריכה לשמח אותם ולהיות איתם, או להגיד ״לא״ על פעמים שאני לא רוצה לצאת או לעשות משהו, או שאסור לי להיות אדישה לפעמים כי זה ״דבר רע״, ובהתאם לכל זה אני מתאימה את עצמי לכולם כדי שאני אהיה מאה אחוז עם כולם, כדי שכולם יהיו מרוצים.
ואני נסחפת עם זה ומתחילה להתנהג ככה גם אל עצמי.
שאסור לי להתנהג באופן לא מושלם, ושאסור לי להיות עצובה וחסרת אנרגיות, ושבעיקרון אני אמורה לרצות את כולם בכל הנוגע להתנהגות או האופי שלי ככה שלא יכעסו עליי או יהיו מאוכזבים ממני או כל דבר אחר.
אני לא רוצה להתנהג ככה יותר. רע לי לרצות את כולם. אני כבר לא באמת מקשיבה לעצמי יותר. אני רוצה בעיקר להיות בסדר עם כולם ושכולם יהיו בסדר איתי. אז אני פשוט מתאימה את עצמי לכולם כדי שאצא בסדר עם כולם ושאהיה מושלמת לכולם. אבל בראש שלי אני יודעת שלעולם לא אצליח להיות מושלמת ולרצות את כולם באופן שווה, לא משנה כמה אני מנסה. פשוט באופן אוטומטי אני רוצה להיות בסדר עם כולם אז אני מוותרת על דברים בעצמי, ויודעת גם מראש שלא אצליח בחיים להיות מושלמת ולרצות כל אחד שרוצה.
ונמאס לי. אני לא רוצה בזה יותר.
אני רוצה להעיף את ההרגל הזה ממני ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. מה אני צריכה לעשות לדעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025