בן הזוג שלי משרת בצבא כבר כמה חודשים במתכונת שלא מאפשרת לו מרווח לנשום -כל שכן לא לדבר איתי.
בתחילת השירות הוא היה מקפיד להתקשר אלי לשיחה של לפחות 5 דקות ביום (על חשבון מעט הזמן הפנוי שיש לו), ואני מבינה את זה שהוא לא יכול להיות זמין תמיד.
למרות שאני מקבלת ומבינה את זה, קשה לי.
ממש קשה לי.
כל הצבא הזה גורם לנו להתרחק, עכשיו שבועיים לא נפגשנו, בקושי דיברנו, ממש ממש בקושי -טפטופים.
וגם כשהוא מתפנה לדבר איתי -הוא גמור מעייפות ובצדק, אז הוא מייבש.
ובשבוע האחרון דיברנו רק בוואטספ בקצרה
ואני מרגישה שאני עומדת להשתגע.
ועם כל זה יותר משגע אותי שמצד אחד מתפוצץ לי הראש לשמוע ממנו כבר, מצד שני, כבר לא כזה אכפת לי.
חברה שלי אמרה משפט חכם "רחוק מהעין, רחוק מהלב"
אני שומרת ונלחמת על מערכת היחסים הזאת כי אני רואה עתיד לקשר הזה, באמת ובתמים אני רוצה להקים עם הבחור הזה בית. למרות כל הקשיים, איכשהו אני מעדיפה שיהיה את הפעם בשבועיים הזאת שיצא לנו לדבר באמת (=בטלפון יותר מחצי שעה), מאשר לעשות הפסקה ושלא אשמע ממנו בכלל.
יוצא מצב שמבחינתו עבר יום ארוך ומתיש בצבא ומבחינתי אני מתגעגעת כבר שבועיים!
הוא לא שם לב לזה שעבר זמן בעולם שבחוץ... כי מבחינתו הוא תחת עומס מהצבא.
שום דבר לא ממלא את החלל שלו, אני לא מסוגלת לדבר עם חברות לעומק, אני יוצאת הרבה וכל היום עם חברות, קוראת, אבל שום דבר לא יכול להוות תחליף בשבילו, אז נשאר ריק גדול.
ואז כשהוא מדבר איתי, הוא מיבש, וזה פשוט שובר אותי.
גם ככה אני רגישה, ו'לשמוע' ממנו "כן" "טוב" "בסדר" "אני חייב לזוז לישון" אחרי שאני מחכה כל היום להודעה ממנו פשוט הורס.
מה אני יכולה לעשות?
נ.ב
אנחנו ביחד יותר משנה, גרים במרחק של שעתיים ומשהו נסיעה, וכשהוא משתחרר, הוא משתחרר ביום שישי (אנחנו שומרים שבת ומתבססים על אוטובוסים) אם זה עוזר...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025