היי,
פעם הייתי מבלה ויוצאת המון הרבה חברים הרבה מכרים ואהבות. ובשנה האחרונה עקב אורך חיים מסיבי התבודדתי מחברים. בחלקם רבתי לפני ההתבודדות. אין לי רצון לבלות את סופי שבוע אני מעדיפה להשלים בשעות שינה וסרט טוב.
אם אני מחליטה לנקות את הראש אזמעדיפה לנסוע לים, מציעים לי להצטרף אך אני מעדיפה להתבודד כאילו אין לי כוח לכאב ראש של אנשים.
ניסיתי ליצור קשר עם חברות לכאורה הכל בסדר אבל הם עסוקות או שלא יכולות להיפגש.
אני מרגישה בדידות חלק מרצון וחלק לא מרצון.. כי יש לי סביבה אנשים שזה חברים חדשים אבל אין לי כוח עליהם.
לא יודעת איך להסביר.. המוח שלי טרוד בכל כך הרבה דברים שאין לי כוח להתווכחיות של אנשים ,להתייעצויות או תמיכה חברית שהם מצפים ממני. או שסתם אין לי חשק.
זוגיות נדחקה לקצה אני בלי חשק מיני בכלל שזה מוזר לי, אין לי רצון להכיר בן זוג.. אין לי מקום וזמן וכוח נפשי לזה.
למרבה האירוניה טוב לי בחיים אני מצליחה בקריירה ובלימודים וזה עושה לי טוב.
1- האם זאת תקופה לחוצה או שדכאון שיש לטפל?
2- זה נורמטיבי הרצון להתבודד?
3- מה לעשות? אין לי כסף לפסיכולוג. יש סדנאות זולות וטובות שאתם ממליצים? או אלטרנטיבה אחרת בתקציב סביר של סטודנטים.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025