היי לכולם,
אני והחבר שלי נפגשנו כשהיינו בני 15 ויוצאים מגיל 17. עברנו משברים וגדלנו ביחד ובאמת שהאהבה בנינו ענקית ומיוחדת.. חשבתי לעצמי שזה הבן אדם שאני אהיה איתו בעתיד.. לפני כמה ימים הבנתי ממנו שהוא מרגיש מבולבל עם עצמו.. הוא לא סגור על מי הוא כבן אדם והוא מפחד שיתעורר בגיל 45 איתי וירגיש שפספס א שנות ה20 לחייו. בא לו להשתחרר ולהתפרק ואני הבנתי שגם בנות אחרות זה על הפרק איתו.
נשברתי והכאב עדיין חד כל שעה שאני ערה.. דיברנו והשיחה הייתה קשה לשנינו.. הוא בכה המון וגם אני. אמרתי לו שבסופו של דבר הוא חייב לחוות ולהרגיש ולהיות שמח עם עצמו, אני לא אחכה ואתמקד על עצמי ואם יהיה משהו בעתיד אז יהיה אבל אין לדעת.
הוא מאוד סגור על העניין שאנחנו נהיה ביחד ושיש לנו עתיד.. מה שתסכל אותי יותר כי למה לשבור דבר שאתה בטוח לגביו? למה להגיד שאני האחת ולחפש אחרות לסקס זמין?
קשה לי מאוד ואני כל הזמן חושבת על מה הוא עושה או מי.. אני יודעת שאיכשהו עם הזמן אני אתמודד אבל עצוב לי שהוא כל כך סגור על העתיד שלנו ועושה דבר כזה בכל זאת.. אני מכבדת את הרגשות שלו אבל הם לא מובנים לי בכלל.. כמו שאמרתי אני לא מחכה לו ואני לא בסדר עם מעשיו.. רק שבורת לב ומתוסכלת.. אשמח להעצות על איך להעביר את הזמן במיוחד בתקופת הקורונה או סתם איזה התייעצות בכללי על המצב.. השינוי בשגרה עשה אותי מאוד בודדה פתאום ומתסכל אותי להתגעגע אבל זה מה שיש... תודה על ההקשבה ובאמת מאחלת כל טוב:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025