מרוסק נפשית אחרי פרידה קשה

היי. אני אכתוב בקצרה את הסיפור שלי ובסופו אני אשמח אם תתנו לי עצות כיצד להתקדם ומה לעשות כדי להיטיב עם עצמי . בקיצור , אני בן 18 מהמרכז , עד לפני בערך שלושה חודשים הייתי בזוגיות הכי טובה שאפשר לבקש של שנה וחצי. אהבה ראשונה של שנינו , תמכנו אחד בשניה ברגעים קשים, אהבנו בטירוף, היינו מאוד אינטנסיביים, פינקנו אחד את השנייה. באמת זוגיות שאנשים הסתכלו מהצד ואמרו שהם חושבים שזה משהו מיוחד שישאר המון זמן. בקיצור , לא חיבור רגיל בין שני תיכוניסטים. בסגר השני התחלתי לשים לב שמשהו מוזר אצלה והתגובות כבר לא אותן תגובות, ניסיתי לדבר איתה מספר פעמים ולהבין מה עובר עליה (לא נפגשנו כל הסגר) אבל היא לא שיתפה איתי פעולה. ביום האחרון של הסגר נפגשנו , ולאחר לחץ גדול מהצד שלי היא שיתפה אותי שהיא כבר לא מרגישה אותו דבר, אוהבת פחות. סיכמנו שתחשוב על זה כמה ימים ואז נדבר. היא אמרה לי שהיא בכלל לא רוצה להיפרד , לא רוצה לאבד את החבר הכי טוב שלה אבל היא מרגישה שאין לה ברירה. כשקבענו לשיחת פרידה פנים מול פנים היא כבר היתה כמו אבן , אמרה לי להיזהר לא לשכנע אותה לחזור ושאין מה לעשות ופשוט לעזוב ונפרדים. כמובן שהכל היה לי כמו שוק כי זו היתה התדרדרות מאוד קיצונית . אחרי שבועיים גיליתי שהיא התחילה לדבר עם חבר משותף שלנו, ואחרי שלושה שבועות הם התחילו לצאת . היא נפרדה ממני אחרי אהבה ככ גדולה , שאני באמת יודע שהיא אהבה אותי יותר מאת עצמה , השאירה אותי בלי תשובות וישר הלכה לאחר . זה ככ לא הגיוני לי ומוזר. הם יחד כבר חודשיים. רק אתמול אחרי מספר פעמים הצלחתי להשיג ממנה תשובה למה נפרדנו . לטענתה , בזמן הסגר העובדה שאני הייתי בתקופה קשה בבית הקשתה עליה וגרמה לה ללחץ מתמיד לגבי מה קורה איתי , וזה גרם לה להפסיק לאהוב. במקום לעזור לי ברחה. אני ככ אוהב אותה , היתה לנו אהבה גדולה שקשה לי לתאר בכמה שורות. מכתבים, שיחות עד הבוקר, דמיינו עתיד יחד ואהבנו בצורה ככ שלמה עם חיבור נפשי עמוק . מבינים בעיניים. כיבדנו אחד את השניה , תמכנו , היינו מאוד פתוחים בתקשורת, במיניות, באינטימיות. נפגשנו כל יום ושישרף העולם כל עוד יש לנו אחד את השניה . אני ככ רוצה אותה איתי ולא מצליח לשחרר לא משנה מה אני מנסה . אני יוצא , מכיר אנשים, תחביבים, ישן טוב , אוכל טוב, היא חסומה . אבל הראש לא מצליח לשחרר את הילדה שחשבתי שאני אתחתן איתה . החברה הכי טובה שהיתה לי אי פעם והאדם שמכיר אותי יותר מכולם. ברור לי שאנשים משתנים , והיא פגעה בי מאוד. אבל קשה לי להיות שלם עם זה שהכל נגמר , התנפץ ולא יהיה יותר. יש לי עוד ככ הרבה להעניק לה ואני לא מצליח לדמיין איך אנשים אחרים יתאימו לי ולה כמו שהיינו, כמו כפפה ליד . מה לעשות ? לחכות שתתחרט? איך להמשיך? נראה לכם שהיא יכולה באמת לפתוח את הלב ולאהוב מישהו חדש תוך שלושה שבועות פרידה מקשר ארוך ואוהב באמת ? היא באמת אוהבת אותו כמו שהיא טוענת? מה ההיגיון בכל ההתדרדרות הזאת? היא עדיין רוצה שנישאר חברים טובים שאני אוכל, אבל אני לא מסוגל, זה ישרוף אותי מבפנים. תודה לעונים.. ממש קשה לי.החודשים הקשים בחיי.