אני והוא ביחד כבר כמעט חצי שנה. אהבה ראשונה, נשיקה ראשונה, בחור ראשון להביא להורים, הכל ביחד.
אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאנחנו כבר לא שם, כשהוא מנשק אותי זה כבר לא עושה לי צמרמורות- אני לא סובלת אבל אני כן רוצה שזה ייגמר...
כבר לא בוער לי לפנות בשבילו זמן והאמת? דיי מיציתי את הקשר הזה (למרות שהוא בן אדם מדהים שמתייחס אליי הכי יפה בעולם הזה!) זה פשוט לא זה, מבינים?
ועדיף לגמור את זה כמה שיותר מהר בשביל לפגוע בו כמה שפחות.
הבעיה היא ששנינו גרים במושב קטן וכל החברים שלנו במושב הם חברים משותפים (ורכלנים).
אני לא יודעת איך להיפרד מהילד הטוב של המושב בלי לצאת הרעה ש״פיתתה״ את המלאך הזה שבחיים לא היה בשום סוג של קשר עם בחורה לפניי.
ויותר מזה, גם אם לא יוציאו אותי הרעה אף אחד לא ייתן לי לשים בצד את הקשר שהיה לנו ולצאת עם מישהו אחר. שיחה ראשונה שלי עם בחור חדש והם כבר יירדו עליי וינפנפו בזה מולו בשביל לראות את התגובה שלו.
איך להיפרד ממנו בדרך הכי פחות כואבת? ושהחברים כמה שפחות יתערבו בפרידה הזאת? קחו בחשבון שהוא לגמרי מאוהב בי וחושב שאני באותו המצב כמוהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות