היי לכולם,
אני במצב קצת מוזר.
מקבלת סימנים סותרים מבחור ורוצה לשמוע את חוכמת ההמונים בנושא.
התחלתי לדבר עם מישהו לפני בערך חודש. השיחה זרמה, דיברנו מלא כל יום, הכל הלך באמת מושלם. נפגשנו שבוע שעבר, והיה מצוין. לא היה רגע של שתיקה מביכה או משהו בסגנון. אני חושבת שזה אולי הדייט הראשון הכי מוצלח שהיה לי אי פעם. סיימנו בשעה מאוחרת מאוד אחרי איזה 6 שעות ביחד, וסיימנו רק כי שנינו עבדנו יום למחרת. כשסיימנו הוא יזם חיבוק ואמר הוא ישמח לעשות את זה שוב.
בימים שאחרי הדייט, המשכנו לדבר, אבל באופן קצת יותר איטי. בגדול רק שיחות פה ושם, ותמיד שיחות שאני יזמתי. כששאלתי אותו מתי הוא ירצה שניפגש שוב, הוא אמר שהוא מאוד עסוק בעבודה בזמן הקרוב (זה לא בא משום מקום, כן דיברנו לפני על כמה שהעבודה שלו אינטנסיבית). הוא הציע לי רק יום אחד בכל שאר יולי שבו הוא יהיה פנוי, וגם אז רק בשעות הצהריים. אני עובדת באותן שעות, אז לא יכולתי. אז הוא אמר לי שאין זמן שבו נוכל להיפגש שוב ביולי, ושנבדוק את זה כשנתקרב לאוגוסט.
זה כן מפריע לי. אני מרגישה כמו פגישת עסקים ביומן שלו שהוא חייב למצוא לה זמן בלו"ז. גם אם הוא מסיים לעבוד ב10 בלילה, לא אכפת לי להיפגש לשעה-שעתיים רק כדי שלפחות נראה אחד את השנייה לקצת. מרגיש לי שזה בדיוק זמן קריטי בקשר, כשיש חיבור כלשהו וכן נפגשנו אבל אנחנו עוד חד משמעית לא יוצאים. מרגיש לי שרווח של יותר מחודש בין הדייט הראשון לשני הורס את המומנטום. ומילא אם הוא היה מפצה על זה בתשומת לב מרחוק, אבל קלטתי שהוא הפסיק ליזום שיחות, רק אני יוזמת. זה אף פעם לא מרגיש שהוא "עושה לי טובה", כשהוא יכול לדבר הוא מאוד שמח, מאוד משתתף, צוחק, שואל, הכל. זה לא נשמע או מרגיש שהוא סובל או משהו, אבל הוא לא יוזם שיחות בכלל.
אני לא יודעת מה לעשות. כבר עבר שבוע מאז הדייט וזה לא היה קל לתחזק את השיחה ככה. מצד אחד כשאנחנו מדברים הוא עדיין מאוד נחמד ומאוד מתעניין ועדיין יש חיבור, והדייט שלנו באמת היה דייט מהסרטים. אבל קשה לי לדמיין לסחוב את השיחה שלנו במשך יותר משלושה שבועות מעכשיו, בטח כשהוא לא יוזם שיחות בכלל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות