שכבה עם אחרים בזמן שלא היינו ביחד, זה מוזר? אני מגזים?

הייתה לי חברה שנתיים.
היינו מאוהבים מעל הראש. ועדיין כך. באמת.. זאת הייתה אהבה, זה היה משוגע...
לפני שהתגייסתי נפרדנו כי היא שיקרה לי לגבי בחור שהיא הייתה בקשר איתה. במהלך תקופה ארוכה הם הסתמסו, דיברו בוואטסאפ, סקייפ, וזה היה אובססיבי.
לאחר שהיא ניתקה איתו קשר, גיליתי כמה חודשים מאוחר יותר שהיא שלחה לו תמונות שלה בבגד ים ולא סיפרה לי.
ניפרדנו. לא יכולתי יותר עם הבחור הזה והשקרים שלה. אבל אני לא רוצה שזה ישמע שרק היא הבעיה. אני גם הייתי הבעיה. לא הייתי חבר מספיק טוב והיא חיפשה את הדברים שאין לי אצל אותו אחד שהיא התכתבה איתו במשך חודשים.
התגייסתי. במהלך הטירונות והמסלול שלי, יצא לנו לדבר בוואטסאפ פעם בשבועיים, פעם בחודש, וכשהתחלנו לדבר, אז ממש דיברנו. השלמנו פרטים, סיפרנו חוויות, והכל היה טוב ויפה, ממש ידידים טובים. מהיום שניפרדתי ממנה, ניסינו לחזור. פעם אחת חזרנו, היא ניפרדה ממני. אחרי זה היא הציעה שנחזור, ולא הסכמתי. אחרי זה אני הצעתי שנחזור, והיא לא הסכימה בפעם האחרונה. וכל זה קרה בערך חודש אחרי שנפרדנו בפעם הראשונה.

עברה כעת חצי שנה. חצי שנה של סבל, מחשבות עליה, אפילו היו לי כמה ידידות שיכולתי להמשיך איתן לקשר. אבל לא רציתי. חשבתי רק עליה. על המושלמת שלי.
ודיברנו הרבה פה ושם, ולאט לאט זה התגבר.
היו לי תיכנונים שנחזור. ולפי אופן ההתנהגות שלה, גם היא הייתה איתי באותה סירה.
כעת, לאחר לילה סוער במיוחד (לא סקס, אפילו לא פנים מול פנים), הבנתי שהיא רוצה שנחזור. היא אמרה את זה סוף סוף. אבל גיליתי משהו. גיליתי משהו ששבר אותי! היא שכבה עם כמה וכמה בנים אחרים. לא יודע כמה, אבל אני בוודאות יודע שיותר מגבר אחד. ואחד מהם ערס. מה לה ולערסים? מה נהיה ממנה?
היא התנצלה, אמרה שהיא טיפשה והיא עשתה את הטעות של החיים שלה. והכל למה? כי חברים שלי סיפרו לחברות שלה שיש לי מישהי. ולא הייתה לי. כל פעם שחשבתי לנסות לצאת עם מישהי אחרת, ראיתי בזה הרס לתוכניות של "אולי נחזור בקרוב"... מעין, בגידה.
ועכשיו, כשסוף סוף דיברנו על הכל, הנחנו את כל הקלפים על השולחן, אני מגלה שהיא זיינה בנים אחרים...

זה מפריע לי. זה כל כך מפריע לי. היא הייתה כזאת ילדה תמימה, חמודה ומושלמת.
היא עדיין כזאת, אבל כבר כנראה לא כל כך נאיבית ויכולה להשיג זיון מתי שמתחשק לה.
לעולם לא חשבתי שהיא תתן לערס לגעת בה. "אני שונאת ערסים" היא הייתה אומרת לי...
המכתבים היו ארוכים, והשיחות נמשכו שעות. סיפרנו אחד לשנייה כמה שאנחנו מאוהבים. איחלתי לה הצלחה, שהגבר שלה יעשה כל מה שהיא הייתה רוצה שיעשה. שתמצא מישהו שראוי לה, לכמה שהיא מדהימה. ושלא תשכב יותר עם זרים רק כי הרגישה לבד.

ועכשיו? אני מתגעגע אליה והייתי מוכן לקפוץ על ההזדמנות שנחזור ביחד. אבל אחרי שהיא זיינה כמה וכמה בנים אחרים? אני לא מרגיש שאני יכול?
זה מוזר? אני מגזים? אנחנו באמת מאוהבים, באמת שהיא רוצה לחזור ובאמת שאני רוצה שנחזור. אבל זה נראה כל כך פסול...

אני ממש מבולבל ואין לי מושג איך להעביר לכם קמצוץ ממה שעברנו, ממה שאמרנו, ממה שעשינו... אבל ניסיתי לתת תמונה כללית על המצב.