היי לכם אודה לעצות
אתן מעט רקע על עצמי. אני בחור בן 30 אוטוטו נראה טוב לכול הדעות,משכיל,איש שיחה,מבין בהמון תחומים בקיצור אדם לא משעמם.
אינני אדם ביישן,לא מפחד להביע דעתי בכל סיטאוציה שנראת לי, אני מאוד בולט{גם ויזואלית וגם מבחינת הדיבור} מאוד ורבאלי וידוע לעמוד על שלי.
אבל...אני לא מסוגל ליצור תקשורת עם נשים בדגש על נשים שאני מעוניין בהן והבעיה יותר חמורה ממה שהיא נראת
למרות מה שכתבתי הייתי במאות דייטים וביליתי עם כמות עצומה של בנות..הכול איתן התחיל באינטרנט שם אין תקשורת ישירה בהתחלה או ידידות של חברים שנדלקו עליי. 99.9 מהבנות אני חתכתי מהן. אז למה אני יוצא איתן למרות שאני יודע מראש שזה נידון לכשלון?
הצורך שלי באהבה ובחיבוק ולהפיג את הבדידות זו הסיבה..נכון יש לי את החברים שלי ואני לא בודד אבל בסופו של דבר המחשבה שאני חוזר הביתה לבית ריק הורגת אותי.
אני מתנהג בצורה לא רציולנית בכלל. סתם דוגמא.. אתמול במועדון בחורה ליטפה לי את השיער מאחורה אפילו לא הסתובבתי לראות מי היא. פעם אחרת בחורה שהייתה מאוד לטעמי התחילה איתי והתעלמתי ממנה. תמיד שבחורות מסתכלות עליי ומחייכות אני ישר מסתכל לכיוון השני ולא מחייך חזרה. תמיד שבחורות נדבקות אליי במועדון ומתחככות בי אני פשוט לוקח צעד אחורה ומתרחק.
האבסורד הוא שאני נראה הבן אדם האחרון עם בעיות תקשורת אני בן אדם עם אובר ביטחון...
אני רואה מידי פעם בלימודים או בבילויים בחורה שנראת הטעם שלי ופשוט לא עושה עם זה שוב דבר אין לי מושג למה..אני לא מתבייש לגשת אליה, אני יודע שיש לי המון מה להציע לה אבל אני בכול זאת לא עושה את זה..ותבינו אני בן 30...
תמיד אני אומר לעצמי שזהו היום אני יוצא ופאקינג מתחיל בגיל 30 עם בחורה בפעם הראשונה בחיים שלי! ושוב זה קורה...בחורה מסתכלת עליי ואני בורח..
הקטע הזה גורם לי להיות די נואש האמת ולהרגיש מטומטם..
אגב לשלוח חבר לדבר איתה לא אופציה למי שירצה להציע זאת אני אומר מראש..
אשמח לעצות מכם או מאנשים שסובלים מבעיה דומה..
תודה על הקריאה:}
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות